פחדים

שלום דנה,
חרדה היא סימפטום היכול לנבוע ממגוון מקורות ומבלי להכיר את בנך ומשפחתך קשה לומר באופן וודאי. כך שמה שהייתי ממליצה בשלב זה הוא להמשיך, כפי שנשמע שאתם עושים, להעביר לו את המסר שהוא בטוח ואתם שם בשבילו אם יהיה זקוק לכם. קבלו בהבנה את הפחדים שלו, לגיטימי שהוא מרגיש כך ושמשהו עובר עליו, אך עליכם לשדר שיגרה ושהכל בסדר. במקרים בהם הוא במצוקה, תאפשרו לו להעזר בכם, להיות בקירבתכם הפיסית. אם עוזר לו להרגיש בטוח כשהוא בקרבת הגננת יש לאפשר לו זאת, היא יכולה להמשיך כרגיל למעט ביטויי מצוקה חריגים מצידו ואז לתת לו מענה אישי יותר ולעודד אותו. חשוב לא ליצור דפוס הימנעות. כלומר לנסות לא להגיע למצב שהוא נמנע לחלוטין מהתנהגות כלשהי.
אם אלו לא יעזרו תוך כחודשיים כדאי לפנות להתייעצות מקצועית עם פסיכולוג/ית ילדים על מנת להבין יותר טוב את מקור החרדה.
בהצלחה