מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- איך להדריך....ליאת12/03/2014
בני בן 4.5 , ילד מאוד חברותי ,נעלב מהר, רגיש ,הגננת אומרת שגם הוא המנהיג בגן.
הוא נולד עם אלרגיה למזון (שומשום ,בוטנים,אגוזים , שקדים,) ארמת סיכון הכי גבוהה.
הוא נמצא בצהרון של העירייה כבר שנה וחצי, ואכל את האוכל הרגיל של הצהרון עם כל הילדים. לפני כחודש החילטו העירייה לאחר שנה וחצי לא לתת לבני את האוכל הזה ולתת לו אוכל אלרגני לחולי צליאק. בני לא רצה לאכול וביקש את האוכל הרגיש שהוא אותו מאוד אוהב ואמרו לו לא. הברירה היחידה שנשאר לי זה להכין לו אוכל בעצמי . אני כל יום מכינה לא אוכל כמעט כמו בתפריט של הצהרון כדי שלא ירגיש כזה שונה.
בשבוע הראשון האחראית בצהרון עשתה לו ממש טקס כזה והוא אכל יפה במשך שבועיים, מתחילת השבוע הוא לא רוצה לאכול , שאלתי אותו למה הוא ענה לי שהוא רוצה לאכול כמו כולם, אני מסבירה לו שהוא לא יכול... וגם אפילו אני משתפת אותו בהכנה של האוכל .
לא יודעת מה עוד לעשות הוא מאוד רזה בתת משקל ואני רואה שמפריע לו כל השינוי הזה שא במפתיע...
אני נלחמת עם העירייה ולא ניראה לי שזה הרבה יעזור.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר איך להדריך.... - תגובה
יאיר סהר12/03/2014שלום ליאת,
הסוגיה שאת מתארת הינה מורכבת, היות והיא משלבת פן בריאותי לצד פן פסיכולוגי.
מבחינת הפן הבריאותי והמקצועי - את מתארת רגישות לאוכל ברמת סיכון גבוהה. לאור כך, טבעי שהעירייה (וצוות הגן הנשמע לה) ידרשו שבנך יקבל מזון מותאם, וזאת מחשש לפגיעה בו. נשמע גם שהצוות רגיש מספיק, ואף עשו לו טקס חניכה של המזון החדש.
בפן הפסיכולוגי, מתעוררת תחושה טבעית של שוני בינו לבין שאר הילדים שאוכלים "אוכל רגיל". את עושה כמיטב יכולתך להכין לו אוכל דומה לזה שאוכלים בגן, במטרה להקל עליו את התחושה באמצעות צמצום הפער, וטוב שכך. אולם במקביל, אני חש שיתכן שהמסר שאת מעבירה לו אינו שלם. אפשר שהוא מקבל ממך תחושה שאת מחזיקה באותה דעה איתו (נלחמת עם העירייה), כך שהדבר עשוי להקשות עליו לקבל את העניין.
אוכל הוא עניין חשוב, והוא מוציא מכל הורה (גם מאבות) את ה"אמא הפולניה". מתוך דאגה שהילד יאכל, פעמים רבות אנחנו מוכנים לוותר על ערכים ועמדות, ולעיתים בכך פוגעים יותר בילד. את מספרת שהוא רזה, ואני מניח שלא מדובר על הרזיה פתאומית בשבוע האחרון. אם באמת מדובר בתת משקל קליני, חשוב להימצא במעקב רפואי ולהיוועץ עם תזונאי/ת קליני/ת בנוגע לבניית תפריט מותאם. במיוחד בהקשר לרגישויות שלו.
עצתי לך היא לוותר על מלחמות מול העירייה. אני שמח לשמוע שגוף ציבורי הינו איכפתי מספיק כדי לנקוט במשנה זהירות, והייתי מודאג דווקא ממצב הפוך.
אני מניח שרוב האוכל שמכינים בגן הוא תקין גם עבור בנך, אולם לאור הסיכון הבריאותי שלו, עדיף לנקוט משנה זהירות.
בעניין העברת המסר לילד - מדובר בילד גדול יחסית ולכן גם מפותח קוגניטיבית. גם הקושי שלו לקבל את השוני מעיד על התפתחותו. מתוך שכך, חשוב לנהל איתו שיח שמהותו היא העובדה שגילו אצלו סיכון הבריאותי, וזו הסיבה לכך שהוא אוכל אוכל שונה.
כדי שתוכלי להעביר לו מסר איכותי שאת שלמה איתו, אני ממליץ לך לקרוא חומר רלוונטי לנושא. היוועצי ברופא לגבי מקורות מידע עדכניים, והשתמשי באינטרנט.
כשלך המידע והסיכון יהיה ברור, תוכלי להסבירם גם לבנך. בשיחות עימו הראי לו שברור לך שהוא לא מרוצה מהמצב, ושאת מבינה אותו, אולם למען בריאותו לא ניתן לשנות את העניין.
אין צורך להיכנס לתיאורים גרפיים או מפחידים מדי לגבי הסכנות, אבל חשוב להציג עמדה אמיתית, לצד מטרתך לעזור לו בעניין (ולראיה הכנת האוכל).
ככל שהוא יראה שמחד את מבינה את תסכולו, ומאידך את יציבה בעמדתך, כך יקל עליו לקבל את "רוע הגזירה".
במאמר מוסגר - חשוב מאוד שילדים בעלי רגישויות יהיו מודעים להן ולחשיבות הבדיקה, כדי שיוכלו להימנע ממאכלים הנקרים בדרכם שעלולים לסכן אותם (הורה בגן שמציע ממתק, החלפת סנדוויצ'ים עם ילד בבית הספר וכו').
אשמח שתשובי לעדכן,
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתגובה
ליאת12/03/2014תודה רבה על המענה המהיר.
הוא אכן ילד מאוד בוגר ומבין את הסיכון ויודע מה מותר לאכול ומה לא הרי הוא נולד כך וגדל על זה.
אולי אני כאמא קשה לי לקבל את כל השינויים שהוא עובר לפני כשנה נולד אחות חדשה למשפחה לאחר חצי שנה משקפיים ועכשיו נושא האוכל ., כלכך קטן ומתמודד עם הרבה שינויים.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתגובה - תגובה
יאיר סהר12/03/2014היי שוב,
לבי איתך. אכן תקופות של שינויים הינן תקופות מאתגרות.
חשוב לזכור כי להרגיש חמלה כלפי הילד והשינויים שהוא עובר זה טבעי, וזה עשוי לחזק אותו בהתמודדות עם השינויים והאתגרים הכרוכים בהם.
מצד שני, תחושות רחמים כלפיו מעבירות מסר שונה, שבבסיסו חוסר אונים. כשאנחנו מרחמים על הילד, ו"מוותרים" לו בכל מני דרכים, עובר מסר שהוא חייב עזרה ולא מסוגל לבד.
היו איתו בקושי, אולם התמידו בדרככם.
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם מאמינים ברפואה משלימה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
