התמודדות עם שינויים ילד בן 3.3

שלום לנה,
נשמע שאתם הורים מאוד רגישים ומאוד חשוב לכם לתת לילדכם כלים להתמודד עם הקשיים שהוא חווה. אני גם מעריך מאוד את הניסיון שלך ללמוד מבעלך את דרך ההתנהלות שכנראה מתאימה לבנך, ומקלה עליו את הפרידה בבוקר. אולם יחד עם זה, חשוב לזכור שגם אם תנהגו באופן זהה, תמיד תהיו שונים, וכך גם החוויה של הילד תהיה שונה (וזה לאו דווקא רע).
אני מבין את דאגתך שמא ההתקדמות וההתפתחות שלו בתקופה האחרונה יעצרו או אף תתרחש רגרסיה להתנהגויות פחות מפותחות (כמו קקי בתחתונים). שינויים בשגרה היומיומית כמו לידת אח חדש או במקרה הזה - חזרה של האב לעבודה, גוררים איתם אתגרים פסיכולוגים המחייבים את הילד להסתגלות מחודשת.
טבעי שהילד יחוש קושי לאור השינוי, ואף טבעי שהביטוי של הקושי הזה יתבטא בבכי, וגם ברגרסיה בנושא הגמילה.
עם זאת, אני מעודד מכך שהוא מבקש מכם לעשות בתחתונים. זה מעיד שהוא מבטא את הקושי שלו בדרכו, אולם הוא גם עדיין מרגיש שהוא מסוגל לשלוט בכך. יתכן שבשלבים אחרים ירגיש פחות שליטה, ויהיו פספוסים. חשוב במקרה כזה להבין שהפספוסים מבטאים קושי, ולכן הביעו הבנה והמנעו מלכעוס עליו או להשאירו בתחושת בושה.
גם החזרה לבכי בגן היא חלק מהקושי שבשינוי, ואין זה בשליטתך. יתכן שהוא דווקא מרגיש קשור יותר אלייך, לכן הפרידה ממך תמיד תהיה קשה יותר. חשוב לי לעודד אותך ולהסביר כי כל עוד הבכי מפסיק מספר דקות אחרי שאת הולכת, והתפקוד בגן תקין, אין סיבה לדאגה.

באופן כללי, על מנת לספק לו בטחון פסיכולוגי, השתדלו להישאר יציבים בעמדותיכם ולהתמיד בהן, למרות השינויים המתרחשים בבית.
כאשר נראה שהקושי גדול, ניתן מדי פעם "לוותר" , אולם העקרון הכללי הוא להתמיד בדרך בה אתם מחנכים אותו.

נשמע לי שאתם עושים עבודה מצוינת!
אשמח שתשובו לעדכן.

בהצלחה!

המענה היה מהיר ,מפורט ומועיל מאוד!שיהיה חג שמח!