שוב עזרתכם

רשמח לתשובה
תודה רבה:)

היי לילי,
בתך נמצאת בשלב שבו היא בוחנת התנהגויות שונות ותוצאותיהן אל מול קבוצת השווים - בני גילה. בשלב זה היא עשויה להתנסות במגוון רחב של התנהגויות, היות ועדיין לא בחרה את סוג ההתנהלות המתאימה לה.
דווקא כעת - כאשר תוצאות ההתנהגות אינן מסוכנות - חשוב לאפשר לילדים להתנסות גם בהתנהגויות "כוחניות",
התערבות שלנו עלולה לתת מרכיב רגשי להתנהגות, ועלולה דווקא לחזק התנהגויות לא רצויות. לכן באופן כללי ההמלצה שלי היא לא להתערב.

ניתן, מדי פעם לעשות שיקוף ועידון של התנהגויות אלו, אולם חשוב שלא להגזים.
כך למשל - תוכלו לומר: "אני רואה שאת לא רוצה לשחק עם ...".
וגם להסביר את התגובה של הילד האחר - "הוא בוכה כי הוא נעלב, בגלל ש...".

כמובן שבמידה וההתנהגות אגרסיבית מדי (אלימה) - כדאי להתייחס באופן שמגביל את האלימות, אולם כל עוד מדובר בהדיפות (וכך התרשמתי) מומלץ מאוד שלא להתערב ואין סיבה לדאגה.

אשמח שתשובי לעדכן בהמשך,

בהצלחה!

שלום
האם זה אומר שהיא לא ילדה חברותית?
או אלימה
אני די דואגת
ואף מובכת כשהיא מיתנהנגת כך
אגב גם למבוגרים שהיא לא מכירה
תוד שוב

היי לילי,
הדאגה והמבוכה שלך מובנות, אבל התנהגותה של בתך אינה מרמזת על היותה לא חברותית או אלימה. נראה שכעת, זו הדרך שלה להתמודד עם מצב שאינו נעים לה, או מעורר בה מצוקה כלשהי.
ההתנהגותה בגיל צעיר כל-כך, לא מעידה על אופיה או התנהגותה בהמשך חייה. עם זאת, כאשר התנהגותה פוגעת, חשוב לסמן לה את זה בעדינות כפי שהסברתי, כך שכשתגדל, תפתח התנהגויות מותאמות יותר. עם תמיכתך והדרכתך, במקביל להבשלה השכלית שלה, היא תתאים ותעדן את תגובותיה.
מכלול הפרטים שסיפקת לא מעיד על סיבה לדאגה או מבוכה בשלב זה.

בהצלחה!