גמילה.

שלום אביבית,

מדברייך משתמע שעם הילדים הקודמים לא היו קשיים דומים לאלה שיש עכשיו עם הבת הצעירה. האם יש לך השערות מה מקור הקושי?

אמנם את מתארת "סירוב", כלומר ההשערה שלך היא בעלת אופי רגשי-התנהגותי, ובכל זאת הייתי ממליצה לשלול קודם כל בעיה רפואית-פיזיולוגית, כלומר לפנות אל רופא ילדים לבדיקה. במידה וכיוון זה יישלל, יהיה צורך לנסות להבין מדוע היא מסרבת. האם יש בעברה אירוע מבהיל או מכאיב, שמתקשר לה עם ישיבה על סיר או בשירותים? האם בסירובה להיגמל היא למעשה "מסרבת לגדול", ומעדיפה לשמור על מקומה במשפחה כ"תינוקת"? האם באופן יותר כללי היא מפגינה מאבקי כוח ושליטה? לעתים, ילדים שמרגישים שהקול שלהם לא נשמע במשפחה מאמצים את השליטה בצרכים כדרך להצהיר על "כוחם".

בוודאי יש אפשרויות נוספות, ובהתאם להבנת מקור הקושי כדאי יהיה לגבש תכנית פעולה. בכל מקרה נראה שכדאי יהיה להגיב בכמה שיותר סבלנות ורוגע, ולעצב תכנית התנהגותית אשר מבוססת על חיזוקים - ליצור ישיבה על הסיר בזמנים קבועים, באופן שיהיה לה נעים וילווה למשל בהתחלה בקריאת סיפור; לתת "כוכב" על כל הטלת צרכים בשירותים או בסיר, ולאחר צבירה של כך וכך כוכבים היא תקבל "פרס" כלשהו. רצוי לערב גם את צוות הגן בתכנית.
בהצלחה!

ראשית, תודה גדולה שהגבת.
כן,
נראה שהיא תפשה את מקום התינוקת... היא הקטנה ..
היא מאוד עצמאית ומתלבשת בכוחות עצמה וגם מתפשטת יפה בעצמה.
בקטע הזה ... נראה לי שקיים פחד! לפני שיוצא לה היא ממש בוכה. אני מחבקת אותה
וכאילו לא מוותרת... כשזה יוצא...היא מלאה בסיפוק וחווית הצלחה.
בהחלט גיליתי עכשיו שהיא עקשנית גדולה!
בגן היא צרחה וצרחה ועשתה בתחתונים...
אני מרגישה שהיא פשוט מפחדת.
איך מורידים את הפחד?
האם ספרים בנושא יכול להוריד פחד?
כמובן שירדנו מישבנון לסיר...
עדיין לא עוזר.

שלום שוב,

האם את מבינה ממה היא מפחדת? היא מסבירה? האם יכול להיות שכואב לה? האם עשיתם בירור רפואי? נשמע לי שזה רצוי.

אם אתם בטוחים שאין מקור גופני רפואי, אז ניתן לעזור לה להתמודד עם הפחד. ראשית יש לשדר מסר שאין ממה לפחד, כלומר לא "להישאב" יחד איתה אל המתח והלחץ, ולנסות להישאר רגועים, גם אם זה קשה. שנית, ניתן בהחלט להיעזר בספרים בנושא ("סיר הסירים", "לא רוצה חיתול" ועוד רבים), לשבת איתה ולהקריא לה תוך כדי, או לעשות משהו נעים אחר, לשיר שיר, לספר סיפור בעל פה, לשמוע מוסיקה, וכל דבר שהיא אוהבת ויוכל להסיח את דעתה. בנוסף נסו לדבר איתה ולהבין ממנה ממה היא מפחדת, לפעמים פחדים של ילדים קשורים למה שקורה בגוף ולמחשבות ש"מאבדים" חתיכה ממנו וכדומה, אז ניתן שוב להיעזר בספר הסבר, או לצייר לה את ה"מסלול" שהמזון והשתייה עושים בגוף עד ליציאה ממנו, כל דבר שייתן לדברים תחושה של טבעיות ונורמליות.

אם כל זה לא יעזור תוך זמן סביר כדאי לפנות לסיוע של איש מקצוע המתמחה בתחום, על מנת לעזור לה במצוקתה ולא ליצור בעיה כרונית.
בהצלחה!