יחסים אמא ובת

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • יחסים אמא ובת
    ס.ב
    03/04/2014

    שלום ,
    בתי בת 5.5 התחילה לאחרונה להביע את הרגשותיה השליליים כלפיי יותר ויותר.
    היא ילדה מקסימה ואהובה מאוד , אני משתדלת תמיד לנהל איתה מערכת יחסים פתוחה ואמפתית. משתפת אותה ומקשיבה לה.מראה לה את אהבתי כל יום.
    אך כמובן יש רגעים פחות נעימים.
    היו מקרים בעבר שקלטתי שהיא משתדלת הרבה לרצות אותי ושדעתי מאוד חשובה לה ומאוד משפיע עליה.(אני הדמות המחנכת העיקרית בבית)
    ואני מגלה לאחרונה שהיא טעונה עליי.זה התחיל בהערה לאבא שלה :"אמא כל הזמן כועסת עליי" (שזה מאוד הפתיע אותי) או "אני שונאת את האימא הזאת"(שבר אותי), "את לא מבינה כלום".מלווה בהתפרצות זעם... כאילו להראות לי את הכעס שלה.
    חשוב לי לציין שמדובר במקרים נקודתיים ולא מאפיינים את ההתנהגות היום יומית שלה.הרי מדובר בילדה מקסימה !
    השאלה שלי היא האם יתכן שהיא רוב הזמן לא אומרת לי בעצם מה היא מרגישה ושזה מגיע פתאום בהתפרצות (לכן הפתעתי הרבה).
    ואיך עליי להגיב באותו רגע? לשמוח שהיא אומרת מה היא מרגישה? לא להתייחס ? לדבר ולעשות מזה עניין?
    איך לנטרל את הזעם הזה שלא יהפוך להרגל ..
    ובעיקר איך לפתור זאת בכדי שתהיה לנו מערכת יחסים טובה לאורך שנים רבות .

    אשמח לתשובתכם.
    תודה!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    יחסים אמא ובת

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • יחסים אמא ובת - תגובה

    יאיר סהר
    03/04/2014

    שלום לך,
    מהתיאור שלך אני מבין שהקשר שלך עם בתך הוא מאוד משמעותי עבור שתיכן.
    בעיני, מערכת יחסים חיובית ויציבה הינה מערכת יחסים שמבוססת על קרבה, בילוי משותף ושיח פתוח. אולם אין הכוונה שכל התנסות אמורה (או יכולה) להיות התנסות חיובית.
    גם במערכות יחסים שלנו עם קרובים משמעותיים אחרים, כמו חברים ובני זוג, ישנם אירועים שאינם בהכרח חיוביים. ובכל זאת אנו בוחרים להישאר בקשר, וממשיכים לאהוב. העובדה שאנחנו רבים אפילו עם אנשים שאנחנו בוחרים להיות עימם בקשר (להבדיל ממשפחה למשל), מעידה על כך שקשיים אינם בהכרח סכנה לקשר, ופעמים רבות אף תורמים לחיזוקו, היות והם מהווים עבורנו סימן לחשיבותו של האחר בעינינו ולהפך.
    כך גם במערכות היחסים עם ילדים, וכל תקוה שעם ילדינו יהיה אחרת ו"מושלם" הינה תקוה טבעית אך לא באמת מציאותית.

    לאורך חייהם, ילדים עוברים שלבי התפתחות מגוונים, ואחד החשובים בהם הוא היכולת למצוא את ה"עצמי". הצורך הזה, מוביל אותם להתרחק מאיתנו פיסית בעת משחק למשל (לרוב מתחיל בגילאי 2-3), ובגילאים מאוחרים יותר (סביב גיל 4-6) ההתרחקות באה לידי ביטוי במישור הקוגניטיבי. הם הופכים דעתנים יותר, מבטאים בצורה נחושה יותר את התנגדותם, ולא פעם עושים לנו "דווקא" באופן מילולי מפורש יותר, בדומה לאופן שאת מתארת. כך הם עשויים "להאשים" אותנו בפנינו, וגם בפני אחרים. היכולת הזאת מתקשרת כמובן גם לתחושות של כעס או תסכול - וזו יכולת חשובה שהם רוכשים בגיל הזה.

    לשאלת לגבי "נטרול הזעם" - אני מניח שהבנת מתשובתי שלא נשמע שיש כאן עניין שדרוש נטרול או טיפול ממוקד. כלומר אם היחסים בבית הם חיוביים בד"כ, טבעי שיש גם נקודות של קושי או תסכול, וחשוב שלא לקבל אותם כפגיעה אישית. ברגעים כאלה אני מציע להגיב אופן שמשקף את הרגש או האמירה בצורה מרככת ולא ביקורתית או שיפוטית.
    כך למשל, בתגובה לאמירות כאלו תוכלי לומר לה: "אני מבינה שאת מתוסכלת מ...", "את כועסת בגלל שאמרתי ...", "אני מבינה שהיית רוצה..." וכדומה. כלומר המטרה היא לשקף לה את המצב / הרגש בו היא נמצאת, ואפשר לקשר אותו לדברים קונקרטיים שקרו (רק במידה ויש קשר), אולם להימנע מלקחת אחריות על הרגש שלה. כלומר השתדלו שלא לחנך אותה להרגיש אחרת, באמצעות אשמה ("אבל אמא אוהבת אותך"), ביטול דבריה ("זה לא נכון, את לא שונאת אותי") או שכנוע ("אבל לפני שעה אמרת שאת אוהבת אותי").

    שמירה על אופי שיחה שכזה ברגעי תסכול, במקביל לשיח פתוח ואוהב בכל רגע אחר, תעזור לכם לחזק את הקשר ביניכם, ולשמור על מערכת יחסים חיובית לשנים רבות.

    בהצלחה!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תודה

    ס.ב
    03/04/2014

    תודה רבה לך על תשובתך המפורטת.
    אקח לתשומת ליבי את מה שכתבת.
    אני שמחה לשמוע שההתנגדויות שלה בעצם תורמים לפיתוח ה״עצמי״ שלה.
    ובהחלט אשתדל לשקף לה את רגשותיה באותו רגע.
    שוב תודה וחג שמח!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו