הסתגלות לגן- תינוקת בת 11 חודשים

שלום,
בתי בת 11 חודשים, ילדה ראשונה (ונכדה ראשונה), הוכנסה לפני כשבועיים למעון יום ובו 18 תינוקות נוספים לאחר טיפול אישי וצמוד של הסבתא. מאז שנכנסה, כצפוי, מביעה מחאה וקושי עז, המתבטאים בבכי מתמשך, חוסר שיתוף פעולה וחוסר נכונות לשחק במשחקים המוצעים לה במעון. בנוסף, היא אינה מוכנה לאכול דבר בגן, לרבות בקבוק, שמאוד אוהבת, דבר המאלץ אותנו להוציאה באמצע היום, בשעה 12. בימים הראשונים אספנו אותה כשהיא רועדת ונפוחה מרוב בכי על אף שהצוות החזיק אותה על הידיים הרבה וניסה לנחמה. תופעת הרעד חלפה לאחר מספר ימים ונותר בכי לסירוגין אך שוב חזרה על עצמה ביום ראשון (תחילת השבוע השלישי בגן), אז רעדה כשעה לאחר הוצאתה מהגן. מכיוון שאינה אוכלת בגן כלל, היא מקבלת בקבוק מייד עם הוצאתה, אוכלת אותו במהירות ונרדמת, אך לרבע שעה בלבד.. חשוב לציין כי לילדה הפרעת שינה קשה מהשבועות הראשונים לחייה ללא בעיה גופנית מאובחנת. הדבר מתבטא בקשיי הירדמות במהלך היום והלילה, ביקיצות רבו, לרוב ממושכות, בלילה ובמשכי שינה קצרים מאוד, בדגש על היום- בין רבע שעה לחצי שעה בלבד. נושא השינה הוא נושא עליו אנו עובדים מהיום הראשון, בניסיון להקנות לה מיומנות הרדמה עצמית, אך הדבר לא צלח, וגם אם חל שיפור, הוא נמחק בעקבות מחלות חום, כאבי שיניים ולאחרונה- ההכנסה לגן.
מדובר בילדה פעלתנית מאוד, סקרנית וחקרנית שזוכה להמון תשומת לב והתייחסות בלתי פוסקת (כולל הרמות על הידיים), בעיקר מצד הסבים והסבתות השוהים במחיצתה הרבה.
שאלתי היא כיצד ניתן להקל עליה בשינוי החד שהיא עוברת? איך מומלץ לנהוג איתה בבית? (כרגע אנו חשים צורך "לפצות" על הקושי בגן ומחזיקים אותה הרבה על הידיים, כולל הרמות בלילה והרדמות על הידיים מצד בעלי) לבסוף, מהו פרק זמן סביר להשגת שיפור במצב בגן? תודה רבה!