חוסר בטחון

שלום. בני הגדול בעוד חודש יהיה בן שש והקטן בן שנתיים. בני הגדול הוא ילד מאוד נבון, רגיש, חברותי ואוהב מאוד ספורט-בעיקר כדורגל. בגן הוא מהילדים היותר דומיננטיים ...הרבה רוצים להיות בחברתו... הוא פעיל מאוד בגן. הוא ילד שמאוד אוהב ספורט ובעיקר כדורגל.... וזה כך משהיה ילד מאוד קטן...אם זה היה תלוי רק בו הוא היה משחק שעות כל יום בכדורגל...כשאנחנו יורדים למטה לשכונה עם כדור הוא מאוד נהנה ומשחק עם הילדים מהשכונה... אבל כשאנחנו הולכים לגן שעשועים ליד הבית קורה דבר מאוד מוזר: הוא ממש לא עושה כלום. הוא פשוט יכול לעמוד שעה שלמה ורק לבהות באנשים ובילדים המשחקים ולא עושה כלום. כאילו שזו פעם ראשונה שהוא רואה ילדים....זה נשמע מצחיק אבל בדיוק כך זה נראה וזה ממש מוזר לי... מה גם שהוא לא מראה שום עניין בנדנדה או מגלשה או שאר מתקנים שבהחלט עוד מתאימים לגילו הצעיר... אם הוא יגיע לגן שעשועים עם חבר טוב אזיי הוא יהיה הרבה יותר משוחרר וייהנה יותר אבל אם רק אני הוא ואחיו הולכים הוא פשוט לא מתפקד שם . וזה נמשך כך כבר כמעט שנתיים....ואין לי הסבר לכך...חשבתי שזה יעבור אבל זה ממש לא עובר. הןא כאילו לא נהנה לבד בחוץ ובמיוחד שם... אני מרגישה חוסר בטחון עצום... הוא גם ילד עם דימוי עצמי מעט נמוך... תמיד פוחד שיצחקו עליו, חשוב לו מה חושבים עליו וכו... ואני חשה בחוסר בטחון רציני כאן ואיני יודעת מה עליי לעשות...לא הייתי רוצה שזה יימשך כך כי זה נראה לי לא תקין לגילו..
מה עליי לעשות ומה דעתך?
תודה מראש