תגובה להצקות

שלום דורית,

דאגתך מובנת, קשה לנו לשמוע שילדינו חווים יחס לא נעים מצד ילדים אחרים ויש רצון מיידי להגן עליהם. עם זאת, הייתי מנסה לברר קצת יותר במה מדובר, האם אותן ילדות מציקות לה רק בדרך לחוג או גם בחלקים נוספים של היום, והאם יש ילדים נוספים שמפריעים לה. מעבר לזה, מהו מצבה החברתי? האם יש לה חברות? האם היא נפגשת עם ילדות מהכיתה בשעות אחה"צ? אם יש לה "קבוצה" משלה אז הקושי מול אותן ילדות יכול להיות פחות חריף, ואילו אם היא מבודדת, אז ההתמודדות איתן קשה יותר.

נשמע שבאופן כללי בתך ממעטת לשתף אותך במה שעובר עליה, וזה מצב שכדאי לנסות לשפר אותו, לטובת שתיכן - את תרגישי קרובה אליה יותר, והיא תדע שיש לה כתובת לשיתוף בקשיים ובמצוקות, אם הם עולים. מבלי ללחוץ עליה יותר מדי, נסי להזמין אותה לזמן שהות משותף, אולי תהווי לה מודל בכך שאת תשתפי אותה מעט במה שעבר עלייך במהלך היום או ברגשות שיש לך, וגם אמרי לה באופן ישיר שאת היית רוצה לדעת מה עובר עליה כי אכפת לך ממנה, וכי לפעמים אולי תוכלי לעזור.

בנוגע לפניה למורה, הייתי מנסה לדבר איתה עוד על כך שהיא תפנה בעצמה. נסי להבין יותר למה היא מתנגדת לדבר עם המורה, וממה היא מפחדת. עודדי אותה לספר על דברים לא נעימים שקורים לה בבית הספר, והעבירי מסר שתפקידם של המבוגרים - מורים, הורים - לדעת על הדברים הללו כדי שיוכלו לעזור ולהגן. בנוסף, דברי איתה על אופני התמודדות אפשריים מול אותן ילדות - מה היא יכולה לענות להן ואיך להגיב, על מנת שהיא לא תרגיש חסרת אונים מולן אלא כמי שמסוגלת גם להגן על עצמה בעצמה.
בהצלחה.