ילדה בת שנתיים לא רוצה לישון

שלום רבקה,

אכן נשמע מצב מתיש ומעייף עבור כולכם. האם למעשה מאז ומתמיד היו איתה קשיים כאלה? האם הייתה תקופה שבה הלכה לישון באופן עצמאי ונינוח יותר?
ילדים רבים מתקשים להיפרד בסוף היום - מההורים, או בכלל מהיום ומהעירות, ושלב ההירדמות הוא רגע לא פשוט עבורם. לכן קיימת מחשבה שיש לנסות לסייע להם ברגע הזה - באמצעות "טקס שינה" קבוע, רצף פעולות שיש בו "הורדת הילוך" מהמולת היום וכניסה למצב רגוע יותר. הקביעות של הפעולות מעוררת תחושת היכרות וביטחון ומאפשרת גם היא כניסה נעימה יותר לתוך השינה.
את מתארת שיש לכם רצף קבוע של פעולות, אך כדאי להכניס גם פעילות קצרה רגועה משותפת, כמו קריאת סיפור או שיר ערש. אלה יוכלו לענות על הצורך שלה בהימצאות ביחד איתך באופן נעים ורגוע לפני ההכרח להיפרד. אחרי חיבוק או נשיקה או מה שמתאים לכן כדאי לומר לה באופן ברור "עכשיו את הולכת לישון, תשני טוב, וניפגש בבוקר", ולצאת מהחדר. ההיענות שלך לכל בקשותיה - פיפי, מים וכו - מלמדת אותה שכדאי לה להמשיך בזה... לכן כשהיא בוכה ומבקשת מים אפשר לגשת אליה ולומר לה בצורה רגועה שסיימנו להיום ועכשיו לא שותים יותר, ולצאת שוב. בימים הראשונים היא תהיה מופתעת ותתקשה כמובן לקבל את המציאות החדשה, אך בעשייה סבלנית ועקבית היא תלמד שאין טעם בבכי ובדרישות. ניתן גם להציע לה לשבת לידה על מנת לעזור לה להירדם בימים הראשונים.
בהצלחה!