שאלה לגבי פחדים אצל בן 6

שלום הורה מודאג,

אתה מתייחס לפחדים וחרדות של בנך אך גם אומר שחל בהם שיפור. לכן אשמח לשמוע עוד דוגמאות על מנת להבין טוב יותר למה אתה מתכוון. האם כיום יש פעילויות נרחבות שהוא נמנע מהן בגלל פחד? מה מצבו החברתי?

מהדוגמאות שנתת מהכדורגל והשחמט, וכן באמירה שהוא "מקסים מדי", נשמע כאילו הוא ילד אשר מרגיש צורך תמידי "להיות בסדר", לא להתבלט, וחלילה לא להכעיס. הצורך הזה מכתיב את התנהלותו, ולא מאפשר לו מרחב פעולה שבו הוא יוכל לבטא גם חלקים אחרים שלו, לא של "ילד טוב", אלא חלקים שנחשבים אולי "תוקפניים" כמו תחרותיות או סתם שובבות או "עיגול פינות" שכולנו לפעמים עושים.

אם התיאור הזה מדבר אליכם, כדאי לחשוב מדוע הוא מרגיש צורך להתנהג כך. כולנו כהורים מעודדים את ילדינו להיות "ילדים טובים", להישמע להוראות, להיות נדיבים וכדומה. אולם, השאלה היא איזה מסר מועבר כאשר יש ניסיון לביטוי אחר - ביטוי אישי יותר, ביטוי של עצמאות או של דחף תחרותי או אולי אף של "מרד". עד כמה יש נכונות לקבל את זה, ועד כמה זה נדחה - לפעמים באופן עדין ולא מודע אך שלאורך זמן נקלט על ידי הילד ולעתים עשוי לגרום לו "לוותר" על מנת לרצות את הסביבה.

לשאלתך לגבי החוג, ראשית יש לשמוע מהי עמדתו, האם הוא מעוניין ללכת או מסתייג. ייתכן שבשל אופיו הוא לא יגיד ישירות לא, אז תהיו ערים לסימנים אחרים של חוסר רצון. אם הוא לא מראה סימנים כאלה, נראה שדווקא ההשתתפות בחוג יכולה להיות הזדמנות עבורו "להתאמן" בביסוס נוכחות איתנה יותר ובעמידה על שלו. עודדו אותו לכך. במקביל, גם ההתמודדות עם כך שיש דברים בהם האחרים טובים ממנו היא חשובה, ולא כדאי למנוע אותה ממנו.

אשמח לשמוע עוד פרטים אם תרצו, ולהמשיך לחשוב ביחד.
בהצלחה.