בן 3.5

שלום אימאן,
תחילה אומר שאני מקווה שההריון וגם הלידה יעברו בנוחות מקסימלית.
מעניין אותי אם שוחחתם עם בנכם על ההריון, ועל התוספת העתידית למשפחה.
אם לא, אני חושב שכבר הגיע הזמן לשתף אותו, כי סביר מאוד שהוא ער לשינויים בבית.

בעניין הגמגום, חשוב לדעת שגמגום אצל ילדים, במיוחד בגילאים 3-5 הינו תופעה נפוצה מאוד, ואף שכיחה באופן משמעותי יותר אצל בנים. פעם נהוג היה לחשוב שגמגום מופיע על רקע של קושי נפשי, אולם אין עדויות מחקריות ברורות בנושא. בנוסף, הופעת הגמגום אינה מעידה על כך שהוא יגמגם גם בעתיד.

לא הזכרת אם נראה שהגמגום מפריע גם לו, או שכרגע החשש הוא רק שלכם.
באופן כללי אני מציע פשוט לאפשר לו לנהל אתכם שיחות באופן חופשי ונינוח כמה שניתן. תנו לו מספיק זמן להתבטא, והגיבו רק לתוכן השיחה, ולא לאופן הדיבור.

מה לא לעשות?
לא לבקש או לדרוש ממנו שלא לגמגם, או להירגע
לא להציע לו אסטרטגיות כדי להימנע מגמגום (כמו "תחשוב לפני שאתה מדבר")
לא "לאמן" אותו בשיחות בהן הוא נדרש לתשובות ארוכות
וכמובן, לא לדבר במקומו - במיוחד מול אחרים, אך גם אתכם - אל תסיימו את המשפט במקומו.

במידה והוא מעלה את החשש או הקושי מגמגום, תנו לכך תוקף.
הסבירו שגם אתם שמים לב שקשה לו להתבטא מדי פעם, אולם אתם בטוחים שעם הזמן יוכל לעשות שימוש בקולו בצורה נוחה יותר עבורו.

בהצלחה!