ילדה אגוצנטרית?

שלום רב! ביתי בת 7, בת יחידה, נבונה מאוד, דעתנית, ולמראית עין מאוד חברותית. לכל מקום שאליו היא מגיעה היא מוצאת תוך שניות עם מי להתחבר בכדי לשחק. באם "קהל היעד" שלה לא יהיה בנמצא, היא כבר תתפשר ותתאים עצמה לכל אחד כמעט. היא דברנית דגולה ומאוד מרשימה ביכולתיה ובחזותה המצודדת. הבעיה היא שלמרות התמונה הנגלית לעין, בתצפית מהצד ניתן לראות שהילדה מתחברת ברמה השטחית ביותר לילדים, משהו שמחזיק למשחק קצר ותו לאו. עיקר ההתחברות שלה עם אחרים הוא למטרה מסויימת: לשחק עימם, להשיג את המשחק שלהם וכו'. היא מרשימה ילדים ומבוגרים כאחד. היא אוהבת חברה, אולם, אינה מוכנה "לשחק את המשחק החברתי" "להתנחמד" לחברים או סתם עמיתים ללא סיבה. כל עניין האמפתיה שלה לקוי, דהיינו היא מכירה את הצד הטכני: מישהו נפל לשאול אם הכל בסדר, אבל שם זה נגמר. יש לה מיליון תירוצים למה לא.. והיא תמיד תהפוך כל דבר לכך שהיא נפגעה איכשהו. אציין שלבד מכך הילדה אינה מראה תמונה של קשיים תקשורתיים: מהלך ההתפתחות שלה היה תקין, היא שוחחה והביעה עצמה מגיל מאוד צעיר, מאוד אוהבת משחקי דמיון, אין דיבור חזרתי, נהנית מאוד מחברה, וכו'. אנו מנסים להסביר לה, לשחק עימה, ולשוחח על עניין האחר, ומשמעות האמפתיה. כמעט ללא הועיל. האם מדובר באגוצנטריות? האם העניין בר טיפול? נודה על תשובה