עירום מול הילדים

שלום אמיר,

שאלתך נוגעת ללבטים שהורים רבים עסוקים בהם. מצד אחד, אנחנו רוצים להקנות לילדינו תחושת נוחות וטבעיות כלפי הגוף שלהם והגוף בכלל, ומצד שני יש נורמות חברתיות שכדאי להכיר ולכבד, וכן מבוכה ואי-נוחות טבעיות אשר מתעוררות אצל חלק מהילדים בשלב מסוים נוכח עירום הורי.
בין תרבויות שונות קיימים הבדלים ניכרים ביחס לעירום, וגם בחברה המערבית לכל משפחה הגישה שלה, יש בתים בהם חשים נוחות רבה סביב עירום או עירום חלקי, ובתים בהם עירום אינו נהוג כלל. לכן אין כללים נוקשים ובכל משפחה נוהגים אחרת.
ככלל, ילדים בני שנה-שנתיים כבר מגלים סקרנות כלפי גופם, מזהים את האיברים השונים ונהנים ללמוד את שמותיהם. בערך בגיל שנתיים מתחיל השלב של חינוך לניקיון וגמילה, גם הוא סובב סביב הגוף, ומתחילה בו התייחסות לנורמות חברתיות. סביב גיל 2-3 מופיעה סקרנות לגבי ההבדלים בין בנים לבנות ואיברי הגוף שלהם. בגילאים 4-5 מתחיל השלב הקרוי "השלב האדיפלי", בו הילד "מתאהב" בהורה בן המין השני, ומחפש את קרבתו. בשלב זה עירום עשוי לעורר גירוי מיני, ולכן זהו השלב בו כדאי להכניס את נושא פרטיות הגוף. סקרנותו הטבעית של הילד מובילה אותו לחקירה של הגוף, וזוהי הזדמנות לשמש דוגמא לפרטיות הגוף ולגבולות. יש לשים לב שלא נוצרת אווירה של טאבו סביב נושאים של עירום ומיניות, כלומר זה ששומרים על פרטיות לא אומר שלא ניתן לדבר על זה. הילד צריך לדעת שהוא יכול לשאול שאלות ולקבל הסברים.