הלבד הזה

ילדתי בת 5 ילדה שהיא חלום. בעבר טופלנו לחרדה חברתית ואז היו שנתיים נהדרות, ברור היה שיש גם משהו בויסות חושי. מאז שהחל האביב ופתחנו את החלונות, היא פוחדת כל הזמן לא מוכנה להיות לבד. תמיד צריכה שאימא/סבתא..ילוו אותה, כשאני עוזבת לרגע.. היא מדליקה טלויזיה "שיהיו קולות". היא פוחדת מכל דבר (הרשימה פשוט ארוכה מכדי לרשום אותה) יש לה המון דאגות וחלומות רעים.
כל רעש מקפיץ, יש ריחות שאינה יכולה לסבול ולכן לא תמיד מסוגלת לאכול ליד השולחן בשבתות וחגים. היא ביישנית מול מבוגרים אחרים. אחרי תקופה מסויימת היא מתרגלת ומתנהגת רגיל מדברת ומתלוצצת איתם..

מבחינת היום יום היא ילדה די עצמאית (מתלבשת אוכלת, מכינה חותכת,) רק הלבד הזה מציק לה. לאחרונה הלכנו לבית של חברה מהגן והיא לא הייתה מוכנה ללכת איתה לחדר של החברה או לחצר רק עם אמא.

בגן, בפארק, בחוג הכול רגיל לחלוטין ללא פחדים, אין בעיה להשאר לבד בחוג או בימי הולדת והיא אהובה על כולם גננות וילדים כאחד. היא ילדה נפלאה וחבל לי שילדותה לא תיהיה נפלאה. אייך אוכל לעזור לה להשתחרר מהפחדים? להרגיש בטוחה בעצמה, בבית של סבתא ושל חברות, והכי חשוב בבית שלה?