בן 4.9

שלום היללי,
מתנצלת שלקח לנו הרבה זמן להגיע אליך,
את מתארת בצורה טובה את התמונה , ומעלה עיסוק האוראלי מוגבר שאינו תואם גיל,
בדרך כלל זו דרך של הילד להרגיע את עצמו. ילדים מוצאים מגוון דרכים לסייע להם בוויסות רגשי ותחושתי, הדוגמאות שתארת, גם לסובב את השער, או לקסוס ציפורניים.
הטיפול במקרים הללו תלוי, קודם כל יש להתסכל על התמונה הרחבה יותר, האם הילד סובל מקשיים רגשיים או חרדות באיזורים נוספים בתחומי חייו השונים? האם חווה משבר או שינויים בחיים שלו. במידה ואין הסימפטומים הללו חלק ממשהו גדול יותר מדובר רק במנגנון הרגעה עצמית שהשתמר, אשר תוצאותיו מפריעים לסביבה - חולצה רטובה, או נראה ילדותי ולא תואם גיל. במקרה כזה יש למצוא תחליף התנהגותי שיהווה פונקציה מרגיעה אבל לא יהווה גורם מפריע באותה מידה. ובהדרגה להכחיד את ההתנהגות הלא רצויה בכך שהיא הופכת לא נעימה. למשל ילדים שקוססים ציפורניים מורחים להם לק בעל טעם לא נעים כדי שיזכיר להם להפסיק. כך שאפשר לנסות לתת לו מוצץ או טטרה אם הוא מרגיש צורך למצוץ את זה, ולנסות להגביל את זה רק לכותלי הבית.
במידה וזה הסימפטום היחיד המעיד על חרדה לא הייתי ממשיכה לעקוב אחרי זה ולמצות את הבירור הרפואי אבל לא דואגת יתר על המידה. זה אומנם לא נעים שהחולצה רטובה אבל לא נורא, הוא צעיר בגיל והעיסוק האוראלי הוא טבעי גם בגילאים אלו. ישנם סימפטומים של חרדה הרבה יותר חמורים ומדאיגים מזה (לדוגמה תלישת שער). סימן טוב נוסף שתארת זה שיש תקופות שהוא פחות עושה זאת, כך שיש סיכוי לא רע שזה יעלם מעצמו.
בהצלחה