גיל 3.5

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • גיל 3.5
    גיתית
    27/05/2014

    שלום רב,
    בני בן 3.5, ילד מאוד דעתן, אסרטיבי ועקשן. התופעה של צרחות בבית כי אחד מאיתנו אמר לו לא, הפכו להיות חלק מהשיגרה השבועית. בהתחלה הייתי מחבקת אותו רק כדי שלא יגיע לצווחות עם טונים מאוד לא נעימים לאוזן אבל אז ראיתי תוכנית טלוויזיה עם אחד מהמובילים שטען שהשיטה הזו לא נכונה כלומר, אם אני אמרתי לא זה לא ואם הילד צורח, שיצרח! הגיע הרגע ואמרתי לא. הוא צרח ובכה במשך שעה וחצי.
    בסוף הגשתי לו יד ולקחתי אותו אליי למרות שבמהלך השעה וחצי ניסיתי כמה פעמים לקרוא לו ואמרתי לו שידבר ולא יבכה. בקיצור אני מותשת!!!
    אשמח לשמוע מה באמת השיטה הנכונה.
    תודה רבה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    גיל 3.5

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • צרחות בבית

    יהב
    28/05/2014

    משאלתך ניכר שיש לך קושי הן עם ההתנהגות של ילדך והן עם חוסר הידיעה "מה לעשות?". אני מתאר לעצמי שאת כבר יודעת שאין שום עצת פלא. אין איש מקצוע ש"יקלע" בול וזאת משום ש"חנוך לנער על פי דרכו"- מה שמונע כמעט לגמרי לתת עצה שתתאים לכל ילד וילד. שכן זה לפי "דרכם" ולא לפי "דרכו" (חיקוי ולחץ חברתי).

    המונח הראשון של חינוך (ע"פ "חנוך לנער על פי דרכו") הוא התא המשפחתי, המכילה דוגמה אישית והתמסרות לחניך.

    זאת אומרת שתא משפחתי אמור להעניק לילד הרבה ערכים (בריאות, מזון, חום ואהבה ועוד) וברגע שאת ניצבת כמחנכת תצטרכי לשים את הדוגמה האישית והתמסרות לילד בראש סדר העדיפויות, לפני רחמים, את סיפוק צרכים (שהם חשובים אבל לא הכי חשובים בחינוך הילד).

    את כמחנכת צריכה למצוא את הדרכים להוביל את הפעוט אל היעדים, מתוך הבנה שיש לו דרך מיוחדת משלו כאשר לנגד ענייך הרצון להעניק לו חינוך. חינוך כשמו כן הוא, לחנוך בו רובד חדש (בהתפתחות) כאשר אין להתבלבל עם מה שנתפס כרחמים מאחר שהרחמים הם מלשון רחם הינו לתת לילדך אפשרות לגדול ולהיות מוכן לעולם.
    .
    בכנות משימה זו של חינוך נדמת כבלתי אפשרית. אולם עצה טובה היא להגיע לכל מפגש כזה מול הילד כאילו הוא אירוע מכונן. זאת אומרת שלמרות כל מה שאת יודעת יכול לצאת מהמפגש משהו שאת לא צפית אותו (וזה מחייב קשב והאזנה למתרחש בסיטואציה עם ילדך) . הרובד השני הוא התחלה חדשה למרות ההמשכיות הטבעית שבמעשה החינוך. ז"א– שלא יהיה אכפת לך איך קרו הדברים עד עכשיו, תמיד תאמיני בילד שלך שהוא ודאי ראוי ומסוגל להגיע ליעד שאת מציבה לו (כמו לקבל את החלטות הוריו ללא התפרצויות זעם).

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • גיל 3.5 - תגובה

    ד''ר ג'וי בנטוב
    30/05/2014

    שלום גיתית,
    אנסה להסביר לך את ההגיון מאחורי השיטה ולהדגיש את הדברים החשובים ואז יהיה לך חופש פעולה ליישם זאת כפי שנראה לך. העיקרון המרכזי הוא לא לחזק ע"י תגמול חיובי התנהגות לא רצויה. אם בנך רוצה משהו הוא צריך לומר זאת במילים או בדרך מקובלת ולא בצעקות, כך תסבירי לו את זה שאם הוא רוצה משהו שיגיד לך במילים ותוכלו לדון על זה - תתני לו חיזוקים קונקרטיים ומילוליים כשהוא מבטא במילים את צרכיו ורצונותיו ואל תתגמלי התנהגות שתלטנית של צרחות - חיבוק כשהוא צורח זה לחזק את ההתנהגות, מכך הוא מבין שכדאי להמשיך לצעוק כי אמא תחבק אותו. ממולץ להתעלם מהתנהגות לא מקובלת, כלומר בצעקות הוא לא יקבל את מה שהוא רוצה לזה את לא קשובה, אם ידבר בטון רגיל ויבטא במילים כן תיהיה קשובה.
    בהצלחה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו