מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- פחדים מסרטים ותוכניות טלויזיהסיון29/05/2014
שלום רב,
בתי בת 6. עולה בקרוב לכיתה א'. ילדה עצמאית, חברותית וחכמה. בטחון עצמי סביר לעיתים מעט ביישנית.
מאז ומתמיד היא לא הייתה מוכנה לצפות בתכנים (טלויזיה קולנוע או הצגות) בהם יש דמויות "רעות". כמובן שהתכנים שאנו מבקשים לחשוף אותה אליהם הם לחלוטין לגילה - לדוגמא דרדסים, פינוקיו, נמו, סרטי פיות וכד. רובם ככולם סרטים מצוירים אך גם מהצגות ילדים היא פוחדת. הפחד שלה בא לידי ביטוי בכך שהיא בשום פנים ואופן לא מוכנה להיות בקרבת הטלויזיה ולראות או לשמוע את התוכנית. אם אני מבקשת ממנה בכל זאת לשבת היא בוכה בהיסטריה ועוצמת עיניים. הגענו למצב שפרט למספר תוכניות מצומצמות שפונות לילדים צעירים יותר (כמו דורה) אותן היא מוכנה לראות מכל תוכנית אחרת היא בורחת (לא מחכה אפילו לסצינות "המפחידות" מתוך אמונה שהן יגיעו בקרוב). כאשר היא נמצאת אצל חברות שרואות טלויזיה היא בורחת מהסלון ואפילו תוכניות נחמדות שבני בן השלוש רואה בעניין רב היא בוכה ודורשת להעביר ערוץ. מסיבה זו היא לא מוכנה ללכת לשום הצגה אן סרט מחוץ לבית. ובמקים הבודדים שהלכנו בעבר היא בכתה באמצע וביקשה לצאת מהאולם.
כל ההסברים שלנו (זה לא אמיתי, זה רק ציור, הטובים תמיד מנצחים וכו...) לא הועילו בכלום. אנו מנסים לשבת איתה ולהיות שותפים לצפיה אך זה לא עוזר. אני כלל לא מעודדת צפיה מרובה בטלויזיה אבל המצב הזה נראה לי קיצוני מאוד. היא מסרבת ללכת לסרטים והצגות ולא מוכנה לצפות אפילו דקה בכל תוכנית חדשה שהיא מתוך פחד שיגיע בשלב כלשהו רגע "מפחיד". החשש שלי הוא שככל שתתגבר הדבר יהווה מכשול מבחינת הקשרי החברתיים עם בני גילה שכן צופים בתכנים כאלו. כבר היום בצהרון כאשר כל הילדים צופים בטלויזיה היא מבקשת להתרחק מהם ולעשות פעילות אחרת.
אשמח לכל עצה. האם התנהגות כזו מוכרת בכלל? וכיצד ניתן לטפל?
תודה רבה!!!
סיון* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אשמח למענה...
סיון01/06/2014* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאודה לתגובה כלשהי...
סיון02/06/2014* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההסוד של מיה
אמא של נועה02/06/2014היי,
אני לא יכולה לייעץ פסיכולוגית, אבל הבת שלי גם כן מפחדת (לא ברמות שתארת פה, אבל יש לה פחדים)
היא מכורה לסוד של מיה בניקולודיון. זה נראה צוות חיש חשבון.
יש לה גם מנוי לאתר והיא ממש נהנית.
אני ממליצה לכן להציץ
רונית, אמא של נועה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהפחדים מסרטים ותוכניות טלויזיה - תגובה
יאיר סהר10/06/2014שלום סיון,
אני מצטער על התגובה המאוחרת.
תחילה אתייחס לעניין הטלויזיה באופן ספציפי:
כפי שאת רומזת, אינך רואה בטלויזיה במוקד חינוכי כלשהו, ובעניין הזה אני מסכים.
באופן כללי, איני רואה כל בעיה במצב שבו ילדים מעדיפים לעשות פעילות אחרת במקום לצפות במסך, וזה אף מבורך.
אלא שבמצב אותו את מתארת, לא מדובר על הימנעות מתוך עניין בפעילות אחרת, או חוסר עניין בטלויזיה עצמה. את מתארת מצב שבו החששות של בתך מנהלים אותה, ופוגעים למעשה בהתנהלות היומיומית שלה, בבית וגם מחוצה לו.
הימנעותה אינה רק מטלויזיה, אלא מכל מחזה בלתי צפוי בו עלולה להופיע דמות מפחידה (הצגה/סרט). בנוסף, היא נמנעת גם במחיר של התרחקות חברתית, והחשש מפגיעה חברתית הוא לגמרי במקום.
אני מעריך מאוד את נסיונותיכם המגוונים להרגיע אותה, אולם מתיאורך נראה שאין לכך השפעה. בשל כך, הצעתי הראשונה בשלב זה תהיה דווקא שלא לנסות ו"לתקן" את המצב בעצמכם. אפשר שהנסיונות שלכם דווקא מעוררים בה לחץ.
לצערי, בשל אופי הפורום, אין לי יכולת להעריך מהי הסיבה לפחדים, ולכן גם אמנע מלנסות ולייעץ בנוגע לסוג התנהלות מותאם למצב.
המלצתי היא להיוועץ בפסיכולוג הגן/צהרון, במטרה לבחון האם הקושי הוא אכן חריג, ולבקש המלצות מעשיות להתייחסות לנושא. אגב, מה דעתה של הגננת על המצב?
במידת הצורך, חזרי לעדכן, ואנסה לעזור במציאת פתרון.
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהחרדות מטלויזיה
סיון16/06/2014תודה על התשובה. הגננת אותה שיתפתי בנושא לפני מספר חודשים לא תרמה עצות מעשיות. כנל לגבי הצהרון - שם כאשר כל הילדים רואים טלויזיה הילדה קיבלה אישור מיוחד ללכת לשחק בספריה.. האם קיימת פונקציה בגנים עירוניים של "פסיכולוגית של הגן"? אם כן באמת אנסה לפנות אליה.
חשוב לי לציין כי מעבר לפחדים שציינתי הילדה מאוד רגישה. היא יכולה לבכות כאשר אני מעירה לה ואפילו מתקשה ללכת לגן בימים בהם נמצאת הגננת המחליפה שהיא קשוחה יותר עם הילדים.
תודה,
סיון* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהחרדות מטלויזיה - תגובה
יאיר סהר17/06/2014שלום סיון,
מידת הרגישות של כל ילד היא שונה, והתגובות שאת מתארת אינן חריגות.
לגבי פסיכולוג/ית של הגן - בהחלט אמורה להיות פונקציה שכזו. תוכלי לברר עם מנהלת הגן, ואני מניח שהיא תדע לתת לך פרטים בנושא.
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם מכורים לאינטרנט?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
