תיסכולים וכעסי אצל ילדה בת עשר וחצי

שלום דנה,

אפשר להבין את התסכול והשאלות שמתעוררות אצלך - אם הילדה כל כך מטופחת ואהובה, איך זה שהדימוי העצמי שלה אינו מבוסס, והיא זקוקה כל הזמן לחיזוקים?
התשובה יכולה להיות בכמה כיוונים, וכדאי לנסות לחשוב עליהם:
את מתארת שמדובר בילדה מפונקת. לעתים ילדים אשר גדלים "כמו ילדה יחידה" פחות נתקלים בהתמודדויות שמלמדות אותם לחלוק, להתחשב, לחשוב על האחר, וכך נותרים יותר מרוכזים בעצמם ופחות מיומנים ביחסי גומלין עם בני גילם. ייתכן שזה מקשה עליה את ההתנהלות עם חברות, שנעשית יותר ויותר מורכבת ככל שגדלים, והדבר יוצר איזושהי רתיעה ותחושה של דחייה כלפיה.
ייתכן, שלצד האהבה שאתם מרעיפים עליה יש גם מסרים פחות מודעים, למשל דגש רב על מראה חיצוני או ביקורת מסוימת לגבי "שמנמנות" וכדומה. ייתכן גם קושי לקבל חלקים אחרים אצלה, אשר מתורגם אצלה למחשבות על משקל או שיער. או, שבעצמכם קשה לכם להתמודד עם התסכולים האלה שלה, ולמרות שלדעתכם אין לכך חשיבות מרובה, היא קולטת את ההזדהות עם צערה וכך מתקשה לאמץ גישה יותר נינוחה ביחס לנושאים הללו. לא ציינת מהן החוזקות שלה, אך עולה השאלה כמה היא זוכה להערכה לגבי כישוריה והאם היא מרגישה שהיא אותנטית.
את מעלה השערה שהדחייה שהיא סופגת מחברות נובעת מהבקשות החוזרות שלה לאישורים ולסימנים שהיא רצויה. בהחלט ייתכן שזה נכון. האם יש לך השערות נוספות, מה יכול לגרום לחברות להתרחק?
מכיוון שמדובר בדפוסים שהתפתחו לאורך זמן ואינם קלים לשינוי, הייתי ממליצה לפנות לייעוץ אצל איש מקצוע, אשר יוכל לפגוש אתכם ולבצע הערכה. ביחד תוכלו לחשוב מהי הדרך הנכונה ביותר לעזור לבתכם - הדרכה שלכם ההורים, טיפול עבורה, או אולי קבוצה שעוסקת במיומנויות חברתיות.
בהצלחה.