בן שנה ו10 חודשים

שלום יעל,
מצטער על העיכוב בתשובה.

את מתארת תהליך טבעי שמתרחש אצל חלק מהילדים לקראת גיל שנתיים.
עם ההתפתחות הפסיכולוגית מתחילה חשיבה מפותחת יותר, ואיתה דווקא פחדים או חששות.
כך שלמעשה הופעה של חששות הינה טבעית, ואף מעידה על התפתחות תקינה.
לכן אין כל סיבה להרגיש שלא בנוח בסיטואציה. עם זאת, ניתן לאפשר לו תמיכה מצדכם, מבלי להוציאו מאותה סיטואציה שנחוות אצלו כלא נעימה.
למשל, במצב שבו הוא רוצה "על הידיים" או "בעגלה", לא חייבים להיענות לבקשה בכל מחיר, וניתן להפגין בטחון ביכולות שלו להתמודד עם הסיטואציה. במילים אחרות, חשוב לאפשר לו להישאר לידכם, כך שתספקו לו את הבטחון שבקרבתכם, אולם אין צורך בתגובה מעבר לכך.
עם הזמן נצפה שהוא ירגיש שוב חופשי ויותר בנוח בסביבת אחרים.

מבחינת הגן, איני סבור שההחלטה צריכה להיות על בסיס החששות שהוא מפגין כרגע.
עם זאת, חשיבותו של הגן להתפתחות הילד היא משמעותית בעיני. לכן ככל שניתן, כדאי לבחון מסגרת שבה עובדים אנשי צוות טובים, ויחס מטפלים לילדים הוא גבוה.

בהצלחה!