מחשבה טורדנית

שלום דנה,

את מתארת ספק שמנקר אצל בתך לאחרונה, וגורם לה לחוסר מנוחה. מקורו של ספק זה הוא כפי הנראה בחלק "מפקח" בתוכה, ש"דורש" ממנה לאהוב את הוריה אהבה טוטאלית ללא כל פקפוק. זהו אותו חלק בתוכנו שדורש מאיתנו לציית לחוקים, להתנהל בהתאם לנורמות וכו'. לפעמים החלק הזה נעשה נוקשה מדי, ואז עולות מחשבות מטרידות שכאלה. לעתים זה קורה בתגובה למחשבה או רגש שאנחנו נבהלים ממנו, ורוצים לסלקו.

בתך זקוקה לך לסיוע ב"ריכוך" אותו חלק והפיכתו לסובלני יותר כלפי מגוון רחב של מחשבות ורגשות. נסי לקיים איתה שיחה בה תסבירי לה שכולנו מרגישים לפעמים כעס, או אכזבה, או רגשות לא נעימים אחרים, גם כלפי אנשים שאנחנו מאד אוהבים ויקרים לנו. נסי להעביר לה את המסר שאפשר וזה אפילו טבעי ובסדר להרגיש "גם וגם", גם לכעוס על ההורים (למשל) וגם לאהוב אותם. אולי תוכלי להדגים לה על עצמך, איך את חשה לפעמים רגשות מעורבים ואפילו סותרים כלפי אבא, או כלפי ילדייך. כך, רגשות שליליים שאולי עולים בה לא יבהילו אותה כל כך, והיא לא תצטרך "להילחם" בהם.

אם תראי לאורך זמן שהמחשבות ממשיכות להטריד אותה ברמה שמעוררות מצוקה של ממש או פוגעות בתפקוד שלה (ייתכן שיש מחשבות נוספות בהן לא שיתפה אותך), מומלץ לפנות לאיש מקצוע על מנת לקבל עזרה. המתאים ביותר לטיפול ממוקד בבעיה כזאת יהיה ככל הנראה פסיכולוג ילדים שמטפל בשיטת CBT.
בהצלחה.