פחד ממקומות סגורים

שלום דני,

ניכר שאתה מייסר את עצמך על הטעות שעשית. כולנו עושים לפעמים טעויות, פעלת מתוך החלטה של רגע והרי לא יכולת לדעת מה יהיו ההשלכות של המעשה.

באשר לתגובות של בתך, אתה מתאר פער של ממש בין ילדה שלא הייתה חששנית קודם לכן, לבין ילדה שכיום מבטאת מספר פחדים שונים. ראשית, אתם ההורים יכולים לעזור לה בכך שתבטאו סבלנות והבנה כלפי הפחדים שלה, לא תכעסו עליה ולא תלחצו עליה לעשות את הדברים שמהם היא מעדיפה להימנע. עם זאת במקביל עליכם להעביר לה מסר ברור לפיו ההתנהגויות הללו (עליה במעלית, סגירת דלת, הימצאות בהופעה) אינן מפחידות, ואין צורך להימנע מהם. אל תימנעו ממנה או מהמשפחה השתתפות באירועים וכדומה, על מנת לא לחזק את ההימנעות.

שנית, מכיוון שעברה כבר חצי שנה ועדיין נשמע שהתופעות נוכחות באופן משמעותי בחייה של הבת ובחיי כל המשפחה, ייתכן שכדאי לפנות לייעוץ מקצועי. החליטו על כך לפי מידת המצוקה שאתם מרגישים שזה מסב לה, או מידת הפגיעה בתפקוד. בקשיים מהסוג הזה מקובל לטפל בשיטה התנהגותית, אך ייתכן שמפאת גילה הצעיר של בתכם המטפל יעדיף להנחות אתכם ולא לעבוד ישירות איתה, או לחלופין להיפגש במסגרת משפחתית. בכל מקרה מומלץ למצוא פסיכולוג אשר מתמחה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ובתופעות של חרדה. אם הקושי ממוקד אך ורק בבעיה הזאת, הטיפול לא אמור להיות ממושך.
בהצלחה.

תודה רבה