הכנה לכיתה א

שלום אביב,
נשמע שאת מאוד מודאגת מהתקדמותו של בנך בתחום המוטוריקה העדינה, ומשקיעה רבות בפיתוח יכולותיו האישיות.
עם זאת, נשמע גם כי יתכן שחלק מהפעילויות בהן הוא משתתף אינן מהנות עבורו, ואולי אף מוסיפות לאי הנוחות שהוא חש בנושא.
את מציינת שהומלץ טיפול רגשי בשל 'חוסר מוטיבציה'. לא ברור לי מה הכוונה. מוטיבציה לגבי איזו פעילות? האם אפשר שפשוט אינו מרוצה/נהנה מהפעילויות שמוצעות לו?

למרות חשיבותן של יכולות מוטוריקה עדינה בבית הספר, בתקופת הגן יכולות אלו פחות מגבילות, לכן יש עדיין זמן רב לעבודה ולפיתוח המיומנויות. לכן איני רואה סיבה לדאגה גדולה. אין ספק שתחושת דחיפות של ההורה עלולה להלחיץ ובשל כך גם להפחית את הסיכוי שירצה לבצע פעילות מסוימת.

פרט לכך, מעניין אותי מאוד אופן תפקודו היומיומי. מהי מידת תפקודו החברתי והאקדמי בגן, יכולות התקשורת המילוליות והלא מילוליות שלו, וכדומה. כיצד הוא מתפקד בתחומים אחרים? האם תפקודו המוטורי פוגע/קשור גם בתחומי תפקוד אחרים, או שבהם תפקודו דווקא מוצלח?

בעניין התקדמותו המוטורית - אני ממליץ להתייעץ עם אנשי הטיפול איתם את בקשר, ובמידת האפשר לגשת לקבלת חוות דעת שניה מאיש מקצוע נוסף ובלתי תלוי. פעמים רבות מטפלים שונים עשויים לראות יכולות שונות בילד, ולהיות בעלי התבוננות אחרת על המצב. באופן כזה התמונה עשויה להתאזן עבורך.

בהצלחה!