שינויים בהתנהגות אצל ילדה בת 7

שלום נירה,

צר לי על העיכוב בתגובה.

ניכר מפנייתך שאת ערנית מאד לנעשה עם בתך ומגלה כלפיה רגישות, הבנה וסבלנות.
את גם מעלה מספר השערות לגבי הסיבה לשינוי בהתנהגות שלה, וכולן נראות רלוונטיות.

מתוך דברייך נראה שייתכן שבתך מושפעת מהשינויים שחלים במשפחה, ובמעמדה בין האחים - אולי עד לאחרונה היא הייתה בתפקיד ה"חכמה" והמצליחה, וכעת אחיה הצעיר מתחרה איתה על המקום הזה. אולי עד לא מזמן היה לה תפקיד חשוב באינטרקציה בין האחים, וכעת היא מרגישה ששני אחיה משאירים אותה "בחוץ" וקשה לה עם זה. גם בקרב החברות היא מרגישה שהן מרחיקות אותה, גם אם זה על רקע נסיבתי של חוג משותף. כך יוצא שהיא נשארת קצת "לבד" בכמה חזיתות. והיא מתקוממת על כך בהתנהגות של הצקות, כי כך היא חוזרת שוב למרכז...

כדאי להמשיך להיות לה אוזן קשבת כפי שאת עושה, ולהמשיך להציע לה זמן איכות בו תוכלו גם לבלות יחד וגם לשוחח על הדברים שמציקים לה. נסי להעלות בפניה את ההשערות הללו, לפעמים המשגה של התחושות הלא נעימות והכרה בהן יכולה לעזור ולתת לה הרגשה שאת מבינה אותה, ושהיא לא לבד בזה. מעבר לזה, אולי תחשבו ביחד על ילדות נוספות שהיא הייתה רוצה להתקרב אליהן, כך שלא תהיה תלויה בקשר עם שתי החברות. ובבית - את מתארת שאת מדגישה את המיוחדות שלה, אך כדאי גם להעביר מסר שאפשר שיהיו שני "חכמים" ו"מצליחים", ושההצטיינות של אחיה לא פוגעת בכישורים הייחודיים לה. אפשר לחשוב על פעילויות משותפות שעדיין יעניינו את שלושתם, לצד ההבנה שאכן יש התפצלות בתחומי העניין והפעילות. אולי אפשר לעזור לה למצוא דרכים להעסיק את עצמה בלעדיהם, לפתח עיסוקים שיהיו "שלה". לצד אלה כדאי להעביר מסר שעליה להפסיק עם ההצקות לאחיה ושהיא משלמת על כך מחיר של התרחקות ממנה, זה יעזור לה לווסת אותן גם בהקשר החברתי.

לבסוף, ציינת שיש סימני מרד גם כלפיכם ההורים. ייתכן שמדובר בהתנהגויות טבעיות שאין לייחס להן חשיבות רבה, אך גם יכול להיות שעד כה בתכם הייתה בתפקיד של הילדה הטובה, הנוחה, השמחה והקלילה, שאין איתה שום בעיות ולכן גם לא צורכת משאבים מיוחדים - וקצת נמאס לה מזה... ובכל ההתנהגויות האלה היא אומרת "הי, שימו לב, גם לי לא קל...". נסו לזהות מה עוד יכולים להיות מקורות הקושי שלה, ושוב להמשיך להיות לה לאוזן קשבת ולעזור לה לבטא מה קשה לה.
בהצלחה.