עקשנות לא ברורה

שלום רב,
בני הבכור בן 6, עולה לכיתה א'.
בתחילת השנה בגן היה מופנם ולקח לו זמן להתחבר עם ילדים.
עם הזמן התחבב על כולם והפך להיות במרכז החברים.
לקראת סוף השנה, בני מנצל את הכוח שלו לרעה מול הילדים
ומחליט שלא לשחק עם ילד מסוים בגן וכל הילדים מחקים אותו.
בסופו של דבר נעשה חרם בכל פעם על ילד אחר כשבעצם בני מוביל את החרם.
הסברתי לו שבסופו של דבר הוא זה שיישאר בלי חברים.
הוא מאוד אדיש לנושא ומבחינתו שלא יהיו לו חברים, הוא רוצה להיות לבד כמו פעם בתחילת השנה.
ניסיתי להגיע אליו ולנסות לשכנע אותו באמצעות הזכרת היום הולדת, שבמידה ונחגוג לו אז לא יגיעו חברים והוא לא יקבל מהם מתנות.
הוא ממשיך להתעקש ומוסיף שכבר לא כדאי לחגוג יומולדת.
ניסיתי להסביר לו שאם הוא בוחר להיות לבד בגן, הוא יהיה לבד גם מחוץ לגן. בלי חברים בבית, בגינה, בבריכה.
גם לזה אין לו בעיה. הוא מוכן להישאר בבית ושאחיו ילכו בלעדיו לבריכה.
מה עושים ? איך מטפלים בעקשנות הזו ? מדוע הוא רוצה להיות ללא חברים ?

תודה מראש,
רינת