לא יודעת איך להתמודד

שלום עדי,

נשמע שאת עוברת תקופה לא קלה עם שני ילדייך.

ראשית לגבי הבכור, ייתכן שהוא אכן מגיב מתוך קנאה ורצון לקבל יותר יחס ותשומת לב. אני מבינה את התסכול שהרגשת כאשר לאחר "יום כיף" הוא שב להתנהגותו הקודמת, אבל צריך לזכור שילדים מגיבים ליחס יומיומי, רציף ועקבי, ואילו יום כיף אחד, נעים ומשמח ככל שיהיה, לא יכול לחולל שינוי.
לכן, אני מציעה לחשוב על דרכים בהן תוכלי לקרב אותו, להתייחס לייחודיות שלו או למקומו החשוב כבכור במשפחה, אולי לתת לו תפקידים ותחושת אחריות בסיוע בטיפול באחותו, וגם להמשיך באותו כיוון של "שעת איכות" שלך איתו, לאו דווקא פעילות גדולה ומיוחדת, יכול להיות גם לצאת רק איתו לגינה או לשבת לשחק איתו במשחק שהוא אוהב וכד'.

מעבר לכך, ייתכן שאת חווה קושי בלשים גבולות, לשני ילדייך. כך לגבי ההתחצפות ושאר ההתנהגויות שלו, וכך לגבי קשיי השינה של בתך הקטנה. אם את מעוניינת להעביר אותה לחדר אחר עשי זאת, בלי לפחד מההשלכות. גם אם יהיו כמה שבועות קשים, בסופו של תהליך היא תישן במיטתה ובחדרה, וכולכם תרוויחו מזה. ברגע שתהיי בטוחה שזה הדבר הנכון לכם, ותשדרי מסר בטוח, עקבי ותקיף, היא תגיב בהתאם.

הסבירי לה לפני כן מה עומד לקרות, הראי לה את המיטה ואת הפינה שלה בחדר החדש (בחדר עם אחיה?), עשו מהמעבר עניין חגיגי ומרגש. בימים שלאחר המעבר עזרי לה להסתגל על ידי "טקס שינה" (אולי כבר יש לכם כזה, ואם לא - כדאי לגבש: סדר קבוע של נניח מקלחת, סיפור, נשיקה ושכיבה לישון). אם היא בוכה ומתקוממת הסבירי לה ברוגע שהיא כבר גדולה ולא ישנה יותר עם אמא ואבא, שבי לידה ולטפי אותה עד שתירגע. שוב, התהליך עשוי להיות ממושך וקשה, אבל בסופו יהיו תוצאות.
בהצלחה!