בן 5 וחצי

אורה שלום,
אשמח לדעת בן כמה בנך הגדול. הייתי שמחה לדעת אם עד שנה זו, שהה עמך או עם מטפלת בבית. שומעת שנכנס ונקלט יפה בגן. ניכר שנושא הגמילה הוא נושא שנדון בבית כבר מזה מספר שנים, והדיון בו כבר מגביר הלחץ הן אצלך והן אצל בנך.
בגן אני שומעת שהוא מרגל ונוהג לתת שתן בחדר השירותים באסלה. הוא שומר את עשיית הצואה לזמן שהוא בבית. הייתי שמחה לדעת איך נערך השיח שלכם סביב הנושא. האם ארע ארוע כלשהו שדווקא בחודש האחרון פסק לעשות כל צרכים באסלה והחל לעשותם בחיתוך לילה. הייתכן שטרוד מדבר מה? עד כמה מודע למצב הבטחוני כיום? אני שומעת שמבחינה רפואית פזיולוגית, הכל נמצא תקין. את מתארת שבעבר ניסית לאלץ אותו ליתן צואה בשירותים. אשמח שתתני לי יותר פרטים לגבי הדרכים בהן ניסית לעשות כן.
אומר בפתח הדברים שטבעי שילדים פוחדים לשחרר ובייחוד צואה לאסלת חדר השירותים, כשהם אכן חוששים לאבד חלק מגופם. חשש זה מוכר וטבעי בקרב ילדים העוברים הליך גמילה. אשמח לשמוע הדרכים בהן ניסית לאלץ אותו לעשות צואה בחדר השירותים. אני שומעת שאף השתמשת באיום שתורידי לו הטיטול, ואף עשית זאת ואז עשה צרכיו במכנסיים. אין ספק שגמילה הינה לעיתים פשוטה יותר ולעיתים קשה בקרב ילדים בראשית הליך הגמילה, וודאי שקשה בגיל זה. ואין ספק שההתמודדות עם רצונך לגמול אותו מציקה, מטרידה ומלחיצה, בייחוד, שאת מתארת אי נעימות בפני חברים ומבוגרים שרואים אותו קופץ. ראשית, אני מציעה לשחרר הלחץ. לתת לו הזמן. נשמע שהאוירה מאד לחוצה והדבר מובן. עם זאת, המלצתי הינה לשחרר, על אף אי הנעימות בפני הסביבה. להקרין לילדך שקודם כל הוא הוא החשוב לך, ופחות "מה תגיד הסביבה". להבין שכבר קיים issues סביב נושא זה, וכעת, צריך להרגיע, להוריד לחץ, ולחזור ולהסביר לו שהמקום לעשיית הצרכים היא באסלה. כמו כן, להחדיר בו הבטחון והאמונה שאת סומכת עליו ובוטחת בו שכשיגיע הזמן, שלו, הנכון לו, ידע לבחור לעשות צרכיו באופן מלא במקום המיועד לכך. כולי אמונה שעם שחרור לחץ שלך - כך גם הוא ישתחרר מהלחץ ויגיע הרגע שהוא מעצמו, ישנה מנהגו ויעשה צרכיו באסלה. להעביר לו המסר שאת באמת ובתמים מאמינה בו שיגיע הרגע והוא ינהג כפי שנהוג לנהוג בקרב בני האדם. אני נוטה להאמין ששחרור לחץ ממך, יביא גם להרפיה אצלו ולתוצאה המיוחלת. קודם עליך "ללבוש" ו"לאמץ" רגיעה ולהסיר ה"יאוש והמתח" אותם תארת שאת מרגישה, ולטעת בו ההרגשה שאת מאמינה בו שהוא יכול. ממליצה על הספר: "הקטר הכחול שיכול". כמובן שניתן גם לספר לו להיכן זורמים מי הביוב, התהליך שעוברים עד הגיעם ליעדם הסופי, והכל בנועם וברוגע, דרך ספר ילדים כזה או אחר. חשוב לזכור שלכל ילד יש את קצב הבשלות שלו לגמילתו מצרכים, ועלינו להיות סבלנים, עד כמה שהילד מבקש.
בהצלחה,
אילנה מישון

הי אורה,
קודם כל, צר לי על האיחור בתשובה. נשמע שהקשיים בגמילה מתסכלת מאוד עבורך ועבור בנך.

לגבי הקושי שלו לעשות את הצואה, כדאי לבדוק מהו הקושי – האם גופני, רגשי או שניהם. האם יש לו עצירות? אם כן, כדאי לבדוק פתרונות רפואיים ותזונתיים לכך. את כותבת שהוא חושש לעשות באסלה, האם יסכים בסיר? לפעמים זהו שלב שאם הילד מסכים, כדאי לעבור אותו עד שיהיה בשל לאסלה. אם לא יסכים לעשות בסיר, נסי לבקש ממנו לעשות זאת בהדרגה – בהתחלה רק לשבת על הסיר עם בגדים ולעודד כאשר עושה זאת, אחר כך רק לשבת על הסיר בלי בגדים ולעודד, וכך עד שתוכלי להגיע לתוצאה הסופית.

לגבי עשיית השתן בזמן השינה, אציע לך להתמקד קודם כל בגמילת היום על מנת שבנך לא יחוש לחץ רב מידי וזמן מה לאחר גמילת יום מוחלטת התחילו בתהליך של גמילת לילה.

אלו עצות כלליות שאוכל לתת לך, נסי זאת ובאם העניין לא יסתדר בחודשים הקרובים אמליץ לך לגשת לתייעצות עם איש מקצוע המתמחה בגמילה מטיטולים.
מוזמנת לעדכן ולהמשיך לשאול שאלות.
בהצלחה!