רוצה תמיד להיות ראשון

אורלי שלום,
בנך, הכמעט בן השלוש, גדל בבית בו, יש להניח, אחיו הבגור מהווה עבורו מודל לחיקוי וכן לתחרות. הדבר מובן בהחלט. ואין ספק, כי לילד בן חמש, באופן טבעי, בד"כ יותר יכולות פזיות לדוגמא. טבעי שכולם רוצים להוביל, בקרב עמנו אנו חיים. ואם להביט בהסטוריית העם שלנו, טרם זכה למדינה שלו, לעיתים, ההצלחה והגדולה הצילה חיים.
עם זאת, חשוב לנהל שיח עם בנך, להבהיר לו שמטבע העולם, לעיתים יצליח יותר ולעיתים פחות, ולמרות זאת, תמיד יישאר האהוב והמוצלח בעיניהם. החשוב בעיני להדגיש בפניו כי לכל אחד מבין שני בנייך יתרונות ומעלות שלו, בלא קשר לאלו של אחיו. ולראות כל אחד כיחיד ומיוחד. התסכול שלו מובן, ועם זאת, עלינו, ההורים, ללמדם לחיות ולקבל ולהתמודד גם עם תסכולים. שיח הוא מועיל, ושיח יעיל הינו דרך אמפתיה למצבו של בנך, שיקוף רגשותיו בעת שמסוסכל, תוך כדי נחמתתו לדוג': אתה מאד מתוסכל שהוא הגיע לפניך, וזה מובן בהחלט, אך בפעם הבאה תוכל לנסות שוב.." או לדוג': "בריצה או בשיח אתה בולט...". העזרה הטובה ביותר, לעניות דעתי, הינה דךר שיח ושיקוף רגשותיו. במקום לומר: "די, תפסיק, אין לך מה להצטער..." ממליצה להשתתף בצערו, להכיל כאבו, לנחמו, ולומר לו: "התסכול ועצבותך בהחלט מובנות. אך אם תמשיך ותתאמן, תוכל להגיע רחוק. וזה ראוי להעררה שאתה רוצה להצליח ולהצטיין. וזה מאד מתסכל שאתה רוצה והחבר/אחיך הגיע לפניך...זה מאד מעצבן, נכון". ממליצה דווקא להיות איתו ברגש שחש ומרגיש, ולנחמו. נוכחות זו עמו כבר תהא עבורו דבר מרגיע.
ככל שילמד שבחיים פעם אתה בראש ופעמים אחרות אחרים מובילים, כך ייטב.
בהצלחה,
אילנה מישון

כהורים, חשוב להתבונן על איזה צורך מנסה הילד לענות, בנסיונו להיות תמיד הראשון. אילו מסרים גלויים וסמויים אנו, כהורים, מעבירים לילדינו, כי הרי תגובתם, ורצון בן השלוש להיות תמיד ראשון, הינה תגובה/התנהגות הבאה לספק רצון כלשהו של משהו, בין של עצמו ובין של משהו מסביבו. הילד צריך ללמוד שאוהבים אותו בין אם מצליח ובין אם לאו, בין אם הראשון או האחרון, וזה המסר החשוב ביותר עבורו לגדילה בטוחה ובריאה. זכרי שתגובה לילד אינה תמיד במילים, והיי ערה לשפת הגוף, שלא פעם מעבירה מסר חזק הרבה יותר ממילים. :-) ילדים שומעים המוסיקה של הדברים שנאמרים ויותר לאלה שלא נאמרו.
כמו כן, ממליצה להמנע מלשבח אחד מבין שני האחרים באופן בולט, בעת נוכחות הילד האחר. ואם, כהורה, בחרתי לשבח את האחד בתכונה יוצאת דופן של האחד, לעולם לזכור לשבח את האחר בתכונה אחרת הייחודית לאחר. לשמור על יחס מאוזן והוגן ביחס לכל הילדים המעורבים בתשבוחות והציונים שכהורה בחרתי ליתן. אם יש לי הערה מיוחדת במיוחד, תמיד רצוי, בעיני לשמור אותה לזמן מאוחר יותר, כשאני עם אותו ילד בייחידות.
בהצלחה,
אילנה מישון