בת שנתיים-מרדנית

שלום נעמה,
מסתבר שהיא יודעת בגן לאכול את הכל, לפי המבחר המוצע שם, אך בבית, "מראה לך מי הבוס". כאן, השאלה, עד כמה את רוצה ללכת עמה ראש בראש. אין ספק שילדים, כמבוגרים, חייבים לאכול מגוון אבות המזון, על מנת לשמור על מצב בריאותי תקין. עם זאת, יש לאזן בין רצונה מחד, לצורך לשמור על בריאותה. אם בגן היא אוכלת היטב ונכון, שווה לשוחח איתה ולשמוע המניעים לכך שבבית בוחרת לנהוג אחרת. כדאי לשבת עמה ולהקשיב, אם לה רצון לאכול מאכל מסויים ולא אחר, או ה"דווקא" באוכל, הינו אך סימפטום לצורך אחר שלה. מובן הרצון שלך שהיא תאכל דברים בריאים, אך לפי "האסטרטגיה" הנהוגה בביתכם היום, כדברייך, "בסוף את ננית לדרישותיה". כאן נדרש להציב לה גבולות, תוך כדי איזון, לשקול בינם לבין עצמך מהם הדברים העקרוניים עבורך שתאכל בבית, ולהציב לה גבול זה. דברים אחרים עליהם הנך מוכנה לוותר, בהבנה שבגן היא מקבלת אבות מזון אלו. אבל ההחלטה חייבת להיות שלך. תוך, כאמור, התחשבות ברצון בתך. האיזון הוא הסוד להצליח הסתדר ולחיות במודוס וויונדי (חיים שלום ושיתוף) עם בתך הצעירה, שאם היא בגן, אני מניחה שהיא צעירה מגיל 6. הראי לה שגם דעתה חשובה, עם זאת הגדירי לך עצמך, קודם לכן, מה הגבולות שלך. בסופו של דבר, גם בחירותיה לא חריגות ולא מזיקות לבריאות. הגבולות לאחר שיגובשו על ידך, יובאו לידיעתה באופן שקול ומתון, כדוג': חשבתי ונכחתי שעבורי, חשוב שכל יום תבחרי לפחות מאכל אחד מבין ...שנקפיד לאכול מחזרתך מהגן ועד שאת הולכת לישון. איזה מביניהם היית בוחרת לאכול היום? ". על ידי מתן הבחירה מתוך מגוון מוצע על ידך, תהא גם לה הדרך להביע דעתה ורצונה באופן הולם ובונה, מגבש ונפרד ממך. חשובה בניית הבנה ביניהן, כמו גם בניית הנפרדות: מותר לך להעדיף מאכל אחד ולה אחר.
עומדת לרשותך לכל הבהרה נוספת.
בהצלחה,
אילנה מישון