גיל חמש

מירה שלום,
אני שומעת את שאת מספרת. הייתי שמחה אם תוכלי ליתן דוגמה מסויימת של התנהגות כזו, עם יותר פרטים, של זהות הנכנס לחדר, התנהגותו של הנכנס לחדרה, החפצים בהם נגע, הדברים שבהם עסקה בתך בזמן כניסת ה"אורח" לחדרה, כדי שאוכל להתייחס לשאלתך בייתר פירוט.
תודה,
אילנה

מירה שלום,
הנני אם לשלושה ילדים בגיל ההתבגרות ומכאן נסיוני האישי עם ילדים בכלל ומתבגרים בפרט. כמו כן, הנני תרפיסטית במשחק ומדריכת הורים, בשנים האחרונות עובדת ומטפלת בילדים ובמתבגרים במסגרות שונות. הנני משיבה באתר כתגבור למנהלי הפורום. עומדת לרשותך בכל עת.

שלום מירה,

את מתארת מצב שבו ילדתך לעיתים משחקת יפה ולעיתים מגלה שתלטנות. כלומר, זהו מצב מעודד שכן הוא מראה שיש לה היכולת לשחק תוך נתינת מקום לאחר. מעניין לבדוק מדוע במצבים מסויימים היא מרגישה שזקוקה בהם ליותר שליטה. כלומר, מתי היא מרגישה שאין לה מספיק שליטה במצב. מעניין לנסות ולברר איתה מה מפריע לה. למשל, אפשר לשאול אותה מדוע היא לא רוצה שמישהו ייכנס לחדר. ייתכן ומהתשובה שלה יהיה אפשר לעשות משהו שיקל עליה את המצב (לדוגמה, אם היא חוששת שיקחו לה משחק ספציפי אולי אפשר לשים אותו בצד. או אם היא חוששת מכך שיבלגנו לה את החדר אפשר לומר לה שבסוף נדאג להחזיר הכול למקום). מעבר לבירור (שלא תמיד מצליח שכן לא תמיד ילדים יודעים בעצמם את הסיבה להתנהגותם), כדאי מאוד לחזק אותה על הפעמים בהם שיחקה יפה לטעמך ולהסביר. לדוגמה, אפשר לומר: "היום ראיתי שנתת לילד השני להחליט איזה משחק תשחקו וזה יפה כי ככה לפעמים הוא יחליט ולפעמים את ושניכם תהיו מרוצים". כמו כן, אפשר לנסות ולהכין אותה מראש, לפני שהחברים מגיעים. לומר למשל שאת יודעת שחשוב לה להחליט על דברים במשחק אבל חשוב לך שעל דבר אחד היא תתן לילד השני להחליט. אתן יכולות להחליט ביחד למשל שאת מקום המשחק היא תיתן לילד האחר לקבוע ולהזכיר לה זאת תוך כדי המשחק. במידה ותצליח בכך, אפילו במשהו קטן, כדאי לעודד ולחזק אותה על כך.

תוכלי לעדכן בהמשך,
נשמח לשמוע