מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- הילד המקסים הפך לשקרן וגונבאנה31/07/2014
שלום, אני נתקלתי בבעיה שמאוד מדאיגה אותי וכואבת לי, אני התגרשתי כשהילד שלי היה בן 5, ותקופה היינו רק אני והוא,עד שפגשתי גבר חדש בחיינו,וכמובן שידעתי שהוא יתחיל לקנאות(הילד) אבל התגברנו על זה , אבל לפני שנתיים נכנסתי להריון, ואחרי לידת הבת שלנו, הילד התחיל קצת לקנאות, למרות שניסיתי בכל כוחי לא לתת לא את הסיבה, אך כבר קרוב לשנה, הוא התחיל לשקר, לתחמן, להתנהג רע, ירד בלימודים ממש דראסתי ( היה אחד מהתלמידים המחוננים) ולפני כמה שבועות תפסו אותו גונב בסופר שליד הבית, ואתמול תפסתי אותו על חם כשניסה לגנוב מהארנק שלי מהתיק שלי בתוך הבית בזמן שנירדמתי עם הקטנה שנת צהוריים!!!... זה שוק בשבילי, אני לא יודעת מה עליי לעשות ואיך להתנהג במצב הזה... אני יודעת שיש פה אשמתי, שלא נתתי לאבא החדש קצת יותר זכויות בלחנך את ילדי, ולא העברנו זמן ביחד,ולא הקדשתי זמן לו מספיק זמן אלא יותר בדברים מסביב, בגבר חדש בחיים ופספנו הרבה זמן ביחד, אבל עכשיו, כשכבר הגענו למצב הזה, ואני מבינה את הטעויות שלי, מה אני כאמא יכולה לעזור לילד שלי, ולהבטיח לו עתיד טובה... ?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הילד המקסים הפך לשקרן וגונב - תגובה
פז שפירא04/08/2014הי אנה,
עולה משאלתך שאת כואבת ומרגישה אשמה רבה בקשר לבנך. חשוב לי לציין שלמרות האשמה שאת חשה, אין אפשרות לדעת בוודאות מהו הגורם להתנהגות של בנך.
אני מציעה לך, עם כל הקושי, לנסות ולהתרכז בהווה ובאופן שבו את יכולה לעזור לבנך להתנהג על פי ערכייך. ייתכן והאשמה שאת מרגישה משתקת אותך ולא מאפשרת לך
לפעול כנגד ההתנהגויות הלא רצויות.
מעניין לדעת: כיצד נהגת עד היום כלפי התנהגות שלו שאינה מקובלת עליך? האם את יכולה לנהוג על פי אותה הדרך גם לגבי ההתנהגויות אותן את מתארת?
נסי לבחור את ההתנהגות שהכי מפריעה לך והגיבי אליה. ישנן דרכים שונות להגיב אך חשוב לי לשמוע ממך כיצד את בדרך כלל מגיבה להתנהגויות לא רצויות כדי לכוון אותך. בעיקר חשוב שתפעלי ותהיי נוכחת כאמא.
בנוסף, במקביל לתגובה שלך כדאי אולי לנסות ולחזק את הקשר ביניכם. אולי על ידי מחוות קטנות מצידך (למשל להכין לו משהו טעים שהוא אוהב לאכול, להציע לו בילוי משותף שהוא אוהב וכו').
אם תרצי לפרט עוד לפי השאלות שלי ובכלל, מוזמנת ואתייחס.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אורח חייכם בריא?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
