הרטבה במשך היום

שלום רינת,
אתם אכן מתמודדים עם מצב לא פשוט, אך פתיר.
טוב מאוד שפניתם לבדיקה רפואית, על מנת לשלול בעיה פסיולוגית.
בהיעדר בעיה שכזו, אכן יתכן שמדובר בהרגל שהשתרש.

תחילה מספר שאלות:
האם ההרטבה מתרחשת לאורך כל שעות היום?
האם הדפוס זהה בין כאשר הוא בגן, ובין כשהוא בבית (למשל בשבתות)?
מה אתם עושים לאחר פספוס? האם הוא מחליף תחתונים לאחר כל "בריחה" שכזו?
מה אתם אומרים לו? איך אתם מתייחסים לעניין?

ושאלות קצת יותר כלליות:
האם יש עוד ילדים בבית? מה המצב אצלם?
איך היית מתארת את האווירה הכללית בבית?

השתדלי לענות על כל השאלות, כדי שאוכל למקד את תשובתי

תחילה תודה על ההתייחסות,
המצב זהה גם בגן וגם בבית, כאשר במשך היום הוא כל הזמן מרטיב קצת, הוא לא מחליף לאחר כל הרטבה, כיוון שזה לא מפריע לו ולא תמיד אני שמה לב.
כמובן, שבמשך היום אנחנו אומרים לו שיש לו ריח של פיפי, במיוחד אחיו הגדול בן 10 שדרך אגב אצלו לא היתה בעייה כזו בכלל, וגם בעלי ואני מעירים לו.
מקווה שהצלחתי לשקף עוד קצת את התמונה. בברכה, רינת.

סה"כ האוירה בבית טובה ורגועה, הוא ילד מאד שמח ואהוב על כולם, יש לו ולאחיו יחסים טובים. אני לא כועסת על ההרטבות אבל הוא מרגיש ויודע שזה מפריע לנו מאד.

שלום רינת,
מהתיאור שלך אכן נשמע שעיקר הקושי הוא בהשלכה שיש לנושא ההרטבה.
למעשה, נשמע שבנך אינו חש קושי עם המצב, ולכן אפשר שהוא חסר מוטיבציה לשנותו.
יתר על כן, אפשר שהנושא מסב לו תשומת לב רבה יותר מצד ההורים. חשוב לדעת שאצל רוב הילדים, אין תשומת לב "שלילית", ולכן גם נזיפה עשויה להתקבל כמתגמלת את הצורך בקשר.

את מספרת שהוא יודע שהנושא מפריע לכם, ונשמע שבאופן כלשהו הוא משתמש בכך כדי לשמר את ההתייחסות שלכם לנושא. בד"כ הנושא מפריע לנו בעיקר בשל כל ההתארגנות שהנושא דורש.
כאשר הוא מרטיב - צריך לשלוח אותו לשירותים, לעיתים להחליף לו, ואולי אף לקלח ולנקות. כאשר מתוכננת יציאה מהבית, אני מניח שנדרשת גם היערכות בהתאם (אולי אתם לוקחים מספר זוגות תחתונים אתכם, לכל מקרה).

חשוב מאוד לנטרל את הקושי שלכם, וניתן לעשות זאת בהעברת האחריות על "תיקון הנזק" אליו. כלומר - אם הרטיב, צריך לגשת לשירותים ולהתנקות, ואח"כ לגשת לתיק, ולשלוף תחתונים נקיים, להחליף, ואת הרטובים להכניס לשקית. בהתארגנות כזו יצירתיות היא שם המשחק, כך שאתם מוזמנים לתרגם את ההשלכות הטבעיות של ההרטבה בהתאם לסיטואצית החיים והערכים שלכם.

בנוסף, חשוב מאוד להסביר את "הנוהל החדש" שמתחיל היום, בצורה ברורה, עניינית, וללא שיפוטיות. הסבירו שמהיום כאשר הוא מרטיב את התחתונים, האחריות היא שלו להחלפתם, והסבירו מה יהיה עליו לעשות. עשו את ההסבר קצר וממוקד.
בנוגע להסבר, אני אוהב לשלב משפט כזה: "שוחחנו עם רופא שמומחה למצבים של פיפי בתחתונים. הוא הסביר לנו שכאשר אתה מרגיש שיש לך פיפי, אתה צריך להתאפק שלא יברח, לגשת לשירותים, ולעשות את הפיפי שם".
השתדלו להימנע מהסברים ארוכים וממושכים, או מתגובות של תסכול באירועי הרטבה. כל התייחסות (אם בכלל) צריכה להיות קונקרטית בלבד. כך אתם משדרים מסר לפיו ההרטבות הן שלו, ולא שלכם.

תנו לתהליך מספר ימים נוספים.
במידה ואין שינוי - תוכלו לשוב ולהתייעץ כאן.

בהצלחה!