חשיפה לזוגיות של הורה-עיתוי..?

הי מרים אלי,

קודם כל, המחוייבות שלך לביתך מרשימה, נשמע שאת דואגת בראש ובראשונה לצורך של ביתך בקשר עם אביה. אני ממליצה להמשיך ולעודד אותה להיפגש עם אביה, ככל שזה ניתן.

האם את חוששת מכך שביתך תיפגש עם הארוסה? אם כן – ממה את חוששת? כתבי לי במידת האפשר על כך.

אם תחליטי שביתך תיפגש עם הארוסה, אני לא ממליצה לשקר לביתך ולומר שמדובר בדודה מה גם שאת אומרת שהיא פקחית מאוד ותבין. כדאי להגיד את האמת. אפשר להגיד שזו החברה של אבא/הארוסה של אבא. אם לביתך יהיו חששות, כדאי יהיה להתייחס אליהן, לומר שאת מבינה שהיא חוששת כי היא אוהבת את אבא ורוצה לראות אותו. אפשר גם לומר שיש אבות שלא נפגשים איתם כל הזמן אך כשנפגשים מאוד נהנים. אפשר גם לומר לה שאת עושה הכול כדי שהיא ואבא יפגשו כמה שיותר וזה יימשך ככה גם בעתיד.

בהצלחה!

שלום פז,
בענין חששותי מהפגישה עם הארוסה:
אקדים ואומר שבתחילה היתי פתוחה לחלוטין למפגש ולרעיון. אני אשמח שהילדה תיפגש עם מי שמיועדת להתחתן עם אביה ואף אעודד את הקשר ביניהן. (כל עוד היא תהיה אנושית ותתנהג אליה יפה כמובן) הענין המרכזי כאן הינו, כפי שנרשם בנושא : "העיתוי".
החתונה אמורה להיות רק בשבט כלומר.. לפחות בעוד חצי שנה.
האב הודיע לי שהוא התארס ואמר שהוא מגיע עם ארוסתו לעיר מגורינו ושהיא רוצה לראות אותה. אני אמרתי שנראה לי שאין בעיה ובשמחה רבה.. אך רק אתייעץ ליתר ביטחון. שהתיעצתי האירו בפני נקודה שלדעתי היא נקודה נכונה ש.. עכשיו עברנו דירה ואוטוטו היא מתחילה כתה ב' ו.. אין שום סיבה לחשוף אותה לזה כעת.. כ"כ הרבה זמן לפני החתונה זאת במיוחד כאשר האב מגעי לבקר אותה פעם בחודשיים בערך. אני התחברתי לסברה זאת כמו גם נראה לי שזה עלול לפתח אצלה איזושהו חשש לעזיבה של האב שגם ככה בקושי מגיע לראות אותה וכן הוא התארס עם אשה שיש לה ילד תינוק. עוד חשש: האשה לא רוצה לראות אותי, אב איננו אחראי לשמור עליה לבד שכן בפעמים קודמות היא סיפרה לי שהם היו יחד בגן שעשועים היא נפלה והרביצו לה והוא אפילו לא שם לב. זה קצת מעלה חשש להשאיר אותה עם אב לא אחראי ואשה שלא רוצה להראות את עצמה .. אני חוששת להשאיר אותה עם אדם שאינני מכירה ולא חשוב עם זאת ארוסתו של אביה או גננת או מורה או כל אדם.. פשוט .. לא נראה לי נכון. עם זאת היתי מוכנה להבליג על זה באם היתי חשה אחריות מצד האב והיינו שומרים על יחסים של תקשורת ודיבור כפי שהיה בשנים האחרונות. התעלמותו המדאיגה מכל הנסיונות שלי לדבר עימו על מה שהתייעצתי החל בשיתוף שהוא לא החזיר לי מייל ולא התקשר דרך.. נסיון לתאם מפגש בינו לבין הילדה בשבוע שהוא שהה בקרבתנו והוא התעלם ועד נסיונות להסביר לו ש.. זה לא שאני אומרת "לא" אלא שהתייעצתי, זה מה שנאמר לי ו.. בוא נדבר על זה ונחליט ביחד.. והוא- ממש סרב. אמר שאין על מה לדבר.. הוא לא רוצה להיפגש (למרות שהוא היה חמש דקות מאיתנו) ושאם לא אז הוא מנתק קשר.לא רוצה קשר. ממש ככה... אח"כ סימסתי לו שאם הוא רוצה לראות את הילדה הוא מוזמן ואנחנו בבית בין השעות... הוא לא ענה. למחרת שלחתי שוב הודעה שאני מבקשת לדעת מה קורה תוך חצי שעה.. הוא ענה לי קצת אחרי שהוא רוצה לראות אותה.. הגיע לעשר דקות אמר שיגיע שוב בערב או יום אחרי ולא יצר קשר. זהו.. זה מה שקרה.. הדבר כואב

שלום מרים אלי,
זה מאוד קשה וכואב לראות שהצורך של ביתך בקשר עם אביה אינו מסופק, וזאת על אף המאמצים הרבים שאת משקיעה בכך. כמו כן ניכרת הדילמה בין הרצון שלך שיהיה קשר בין ביתך לאביה לבין הצורך שלך לגונן עליה ולהשאירה עם אנשים עליהם את סומכת.

אני מציעה להמשיך ולנסות באופן קבוע ליצור עימו קשר ולהזמינו. נסי לדבר איתו רק על כך, ולא על הקשר בינך ובינו.

לגבי הדילמה האם להשאיר את ביתך איתו, אני מציעה להתייעץ על כך באופן מפורט יותר עם איש מקצוע. חשוב שתגיעי להחלטה באופן מעמיק ומושכל שכן מצד אחד עליך לשמור על ביתך ומצד שני ייתכן ומבחינת האב מיקום המפגשים משפיע על בחירתו האם לקיימם או לא. חשוב לבדוק גורמים שונים כמו התנהגותו הכללית, יחסו אל ביתך, מידת האחריות שלו, האופן בו הקשר בינכם משפיע על היחסים בינו ובין ביתך ועוד.

בתקווה שהדברים ישתפרו.