חרדת נטישה

הי מירב,
המקרה שאת מתארת באמת קשה מאוד. לצד זאת קשה לדעת אם ישנו קשר ישיר בינו לבין הגמגום ולקשיי הפרידה כיום כשבנך בן כמעט חמש. אני מציעה להתמקד בקשיים הנוכחיים. טוב שלקחת את בנך לטיפול. אני מקווה שהטיפול מלווה גם בהדרכת הורים שעוזרת לך להחליט איך להתנהג אל מול קשיי הפרידה. כדאי לבדוק יחד עם המטפלת של בנך מה מעורר בו חרדות וכיצד את יכולה להרגיעו. אם הטיפול אינו מלווה בהדרכת הורים כדאי ללכת להדרכה כזו אצל מטפל אחר.

מעבר לכך, ממליצה לבדוק האם ישנם קשיים בגן איתם בנך מתמודד כיום (כיצד הוא מבחינה חברתית? האם ישנם ילדים ש"מציקים" לו? האם ישנם קשיים אחרים?). כדאי לשוחח עם הגננת ובמידת הצורך עם פסיכולוגית הגן.

בהצלחה!

תודה על תגובתך
הילד קיבל חצי שנה אחרונה טיפול רגשי דיאדי ביחד איתי בהבעה ויצירה, עזר מעט בקטע של הפרידה והדיבור. הדרכה לא ממש קיבלתי מהמטפל שכאילו כמעט ולא קיים במהלך הפגישות. כרגע התחלנו טיפול במים. האם יש לך המלצה איזה סוג של טיפול נוסף עלי לנסות?
לשאלתך, בגן מבחינה חברתי הוא מאוד אהוד יש לו חברים וחברות, הוא ילד מאוד בולט ואהוב. מה שכן, הוא לא מוכן ללכת לחבר הביתה בגלל החשש שאני ישאיר אותו שם ואלך, הוא בעיקר מזמין אלינו.