רוב הזמן בבית

שלום לכם,
בני בן ה-6.5, בן זקונים ואח לבת 20 ואח לבן 17 אוהב את הבית ומעדיף להישאר בו. גם שנפגש עם חברים יותר אוהב שיבוא אליו מאשר ללכת לאחרים. מאז הלחימה בעזה התופעה התגברה ופחות מוכן לצאת מהבית (מבינה ממנו שרוצה מקום שקרוב לממ"ד ומאוד מבינה אותו). הקושי שאתו אני מתמודדת הוא התעסקות שלו שעות במחשב, במשחקי מחשב בטלויזיה וכו'. אין ממנו קריאות כמו משעמם לי, בואי תשחקי איתי וכו'.
שאני מציעה לו ללכת לגינה הציבורית או למקומות אחרים אני נתקלת בסירוב ממנו. בימי הרגיעה "לא ויתרתי" ויצאנו למקומות בילוי עם מים, אתגרים וחברים שהוא אוהב.
השאלה שלי אליכם האם זה סביר ותקין הרביצה מול משחקי המולטימדיה ואם לא מה כן ניתן לעשות? גם אני מאוד אוהבת את הבית שלי (שקט, מטבח וכו') כך שמה שבאמת מפריע לי זה האם הגישה שבה אני נוקטת ומניחה לו לעשות מה שהוא אוהב נכונה? שם אני חשה בחוסר נוחות.
תודה רבה לכם.
ליהיא