כמה שאלות בקשר לבת שנתיים

הי,

1. בגיל שנתיים ביתך מפתחת את האוטונומיה והעצמיות שלה. מכאן, יש חשיבות כן לאפשר לה לבחור ללבוש את השמלות שהיא אוהבת. ההתעקשות שלכם על לבישת מכנסיים מתחת מובנת, שכן אתם חוששים שאי לבישת מכנסיים תפגע בבריאותה. ילדים פעמים רבים מתנגדים לפעולות שההורים רואים כחשובות למען בריאותם ואין ברירה אלא להתעקש על כך. אפשר להסביר שאם לובשים שמלה חייבים ללבוש מתחת מכנסיים אחרת היא לא תרגיש טוב. אפשר לאפשר לה לבחור את המכנסיים מבין שני זוגות כדי לתת לה תחושה של שליטה ובחירה.

2. בתחילת תהליך הגמילה מטיטולים צפויים פספוסים רבים. למעשה, סביר שרוב הזמן יהיו פספוסים ובחלק קטן מהזמן היא תצליח לעשות פיפי באופן הנדרש. כיצד הגבתם לפיספוסים? האם אתם יכולים להצביע על משהו שהקשה עליה? את מספרת שישנה ציפייה מצד צוות הגן שהיא תיגמל וכעת עליכם למצוא את הדרך לגמילה, תוך התגברות על הקשיים הנוכחיים. תוכלו לבדוק את האפשרות של ישיבה על ישבנון. תוכלו להציע הפתעה אם תשב על הסיר. אפשר להציע לה בהתחלה לשבת על הסיר עם בגדים ובהמשך להתקדם בהדרגה. חשוב לחזק גם צעדים קטנים. למשל לשבח אם תסכים לשבת על הסיר למשך מספר שניות עם בגדים. חשוב לגייס הרבה מאוד סבלנות, להתייחס בעיקר להישגים ולא לפספוסים.

3. ראשית, כיוון שיש לך חשש מפני דלקת או בעיה בריאותית אחרת, גשי לרופא ילדים על מנת לבדוק זאת. שנית, ילדים רבים חוקרים את גופם ונוגעים בו. לא מדובר באוננות במובן הבוגר של המילה. ילדים נוגעים בגופם על מנת לחוות חוויה מהנה, כדי לספק סקרנות או כדי להתמודד עם תסכול ומתח. אני מציעה להתייחס לאוננות באופן שיבהיר לביתך שעיסוק בגופה הינו בסדר גמור ויכול להיות מהנה, אולם יש לו גבולות. לא כדאי להגיד לה שאסור לעשות זאת יותר או שזה לא יפה שכן ביתך עלולה לקבל את המסר שעיסוק בגוף הוא מעשה שלילי ומביש. תוכלי לומר לביתך שזה בטח נעים לגעת בפות אך שלא עושים זאת במטבח אלא רק בחדרה. ייתכן שהאוננות המוגברת נובעת ממתח כלשהו ולכן מומלץ, כאשר ביתך מאוננת, להרגיע אותה – לחבק ולדבר אליה בחום, לשאול אותה אם היא רוצה או צריכה משהו. באופן כללי, חישבי אם יש משהו שקורה לאחרונה שעלול להלחיץ אותה ואם כן נסי לטפל במקור הלחץ.

בהצלחה!