מיניות?

הי אדוה,

הדאגה והפחד שלך מאוד מובנים כי את רוצה להגן על בנך מפני מגע לא מתאים ובוודאי חרדה מכך שדבר כזה יקרה שוב.

טוב שבנך מרגיש שיכול לשתף אותך בדברים אלה שקרו, כדאי לעודד אותו ולומר לו שטוב שהוא משתף. כמו כן, טוב שהסברת לו על גופו הפרטי ושלא יסכים למגע כזה שוב.

תוכלי לומר לו שזה טבעי שהוא סקרן לגבי גופו והגוף של אחרים ושהדרך הטובה לספק את הסקרנות היא לשאול שאלות ולקרוא ספרים בנושא. תוכלי להביא לבנך ספרים בנושא מיניות המותאמים לילדים, לתת לו לקרוא או לשבת יחד איתו. תוכלי להזמין אותו לשאול כל שאלה שירצה ולענות לו.

אני מציעה לבקש מהמורה לערוך שיעור לכל הכיתה בנושא הגוף הפרטי, מבלי לדבר על המקרה הספציפי של בנך. כמו כן, כדאי לשתף את פסיכולוגית בית הספר כדי לשקול התערבות ספציפית (למשל, להזמין את הורי הילד השני לשיחה/הדרכה, אולי לערוך הדרכה קבוצתית לכל ילדי הכיתה וכו').

שאלו אותי אם אני רוצה הפנייה למרכז לילדים נפגעים מינית
אני לא רוצה להעמיס על הילד מה דעתך?
לא מספיק כמה שיחות עם פסיכולוגית בית הספר, והדרכה בכיתה?
התקשר אלי גם חוקר ילדים וביקש לדבר עם בני ואני הסכמתי, הבן שלי לא סיפר לו יותר מידי מכיוון שהתבייש ובגלל זה החוקר המליץ על טיפול מקצועי במרכז לתקיפה מינית
אבל במחשבה שנייה ברור שהילד לא יספר לחוקר פרטים הוא לא מכיר אותו וטיבעי שיתבייש
איתי הוא חופשי מספר לי הכל ואפילו אומר שעכשיו שאמרתי לו שזה חמור הוא יודע שלא יסכים לזה שוב
מאוד מבולבלת אשמח לדעתך

הי ניקול,

החלטה אם לקחת את בנך לטיפול היא החלטה מורכבת שדורשת לדעתי התייעצות של פנים אל פנים עם איש טיפול. כדאי שתבחרי, במידת האפשר, מטפל שעובד גם עם מבוגרים וגם עם ילדים ושמבין בתחום הפגיעות המיניות. לאחר שתמצאי איש מקצוע, בדקי איתו אם אפשר להתייעץ עימו באופן ממוקד בנושא ספציפי זה (הכוונה אם בעל המקצוע נותן גם אפשרות לייעוץ קצר וממוקד או אם הייעוץ חייב להיות ארוך ונוגע בתחומי חיים שונים).

זהו מצב הדורש פגישה עם איש מקצוע שכן השיקולים הם שונים וצריך לבדוק את תגובותייך לעיניין, את תחושותיו של בנך, האם קיימים סימנים משמעותיים למצוקה, מה היו היחסים בין הילד השני לבנך ועוד.

הבן שלי לא לוקח את זה קשה ומכאן ההתלבטות שלי לגבי המשך הטיפול
אני לא רוצה לעשות פיל מנמלה
פשוט אמר שלא ידע שזה כל כך חמור ושלא יעשה את זה שוב