חרדה

ביתנו המקסימה,בקרוב תהיה בת 11.לפני כמה חודשים היא סיפרה לנו שהיא לא בטוחה שהיא אוהבת אותנו.זה מאד הציק לה שהיא מרגישה ככה,והיתה בוכה לעתים קרובות מיזה.במקביל ,בהתנהגותה,היא נהייתה מאד כרוכה אחרינו-מחבקת המון,אומרת כל הזמן ,משאירה לנו פתקי אהבה בכל מקום...לאחרונה,היא פיתחה סוג של כפיתיות-היא מחליטה למשל שהיא חיבת ללכת בדרך מסוימת ,למרות שהיא ארוכה יותר,כי אם היא תלך בדרך זו זה סימן שהיא אוהבת אותנו.בנוסף,היא מאד מפחדת שנמות ובוכה לעיתים מכך.במיוחד קשה לה להרדם בלילה כי היא מפחדת שנמות.הייתי רוצה לטפל בה.האם צריך?איזה סוג טיפול מתאים?בעבר הלכה לתרפיסטית באומנות שעזרה לה(לא בנושא זה).האם טרפיסטית באומנות מטפלת במקרים אלו?