בן 10.5 עם בעיות רגשיות

שלום איילה,
תחילה אני מתנצל על העיקוב בתגובה.

את אכן מתארת סוגיה מאוד מורכבת וקשה, כאשר את מזהה התנהגות לא מותאמת חברתית אצל בנך, ממנה הוא סובל באופן ברור. זאת לצד תחושת חוסר אונים בנוגע ליכולת שלכם לעזור לו.

ניכר שמאוד חשוב לך להקל עליו ולמצוא עבורו את הדרך שתביא לצמצום הקשיים שלו. העובדה שהמחנכת הפנתה אותו אל יועצת בית הספר, מעידה עבורי יותר מכל על כך שהחששות שלך מעוגנים במציאות.

עם זאת, בשונה מעצתה של היועצת, גישתי לעניין היא שונה, ולכן לא הייתי ממהר לשלוח את בנך לטיפול אצל פסיכולוג. לא מפתיע אותי שבנך הרגיש שהטיפול לא עוזר לו, ומשמח אותי לדעת שהרגיש בנוח לשתף אותך ולהפסיק את הטיפול.

לפי תפיסתי ונסיוני, הורים עשויים להיות הדמויות הטיפוליות המשמעותיות ביותר כאשר מנסים לייצר שינוי אצל הילדים. הרבה יותר מאשר כל איש מקצוע חיצוני.
עם זאת, לרוב ההורים אין את הידע או את הכלים שיעזרו להם לבחור התנהלות יעילה אל מול הילד - כזו שתעזור לו לפתח את אותן יכולות להן הוא זקוק. והדבר נכון במיוחד כאשר מתעוררים קשיים תפקודיים ברורים.

לכן אני ממליץ לך לפנות יחד עם בעלך לאיש מקצוע העוסק בהדרכת הורים, על מנת לבחון האם וכיצד תוכלו שניכם יחד להביא לשינוי המיוחל בהתנהלותו של בנכם.

בהצלחה ושנה טובה!

שלום יאיר
הפסיכו' איתה נפגש בני גם עוסקת בהדרכת הורים אבל, היא נפגשה אתנו רק בתחילת הטיפול ומאז פגשה אותו כבר 11 פעם. אני מרגישה שאין כל שיפור בהתנהגותו וגם הוא חש כך.
אנחנו זקוקים להדרכה כי בעלי אינו משפר את יחסו כלפיו וגם לא מוכן לקבל ממני ביקורת על יחסו אליו ואז אנחנו רבים מול הילד...שזה גרוע ביותר.
הבן שלנו הוא ילד רגיש ברמות-על ומאד מאד חכם אבל, נטייתו להתפרצויות והעונשים שהוא מקבל בעקבות זאת אינם מביאים לשום מקום.
השאלה היא אחרי כמה מפגשים אצל פסיכו' אמורים לראות שינוי אצל הילד, אולי אנחנו צריכים לתת צ'אנס. אני ממש לא יודעת.
בנוסף, האם יש צורך לעשות לו אבחון רגשי?
תודה רבה