הרטבה

הי רוני,

כיום הגישה הרווחת היא שעד גיל 4, אין עדיין מקום לטיפול אם הילד אינו גמול בלילה. כלומר, תוכלו עדיין לחכות ולראות אם בנכם יבשיל מבחינה פיזיולוגית. אני מציעה להפסיק לדבר עם בנכם על הגמילה בלילה כדי שלא ייווצר מתח או חרדה סביב גמילת הלילה. תוכלו להמשיך עם תחתוני הגמילה ולבדוק בבוקר אם הוא הרטיב אותם או לא. ייתכן ובעוד מספר חודשים, תראו מספר לילות ברציפות שהוא לא הרטיב את תחתוני הגמילה ותוכלו להורידם ולהתחיל שוב בתהליך.

כאשר תתחילו שוב בתהליך, תוכלו לנסות איתו מעין דמיון מודרך ולומר לו שינסה לסגור את הפיפי כמו בריצ'רץ'. כמו כן, כדי להקל על עצמכם כדאי להשתמש בסדינית. עוד דבר – נסו לא להתייחס לפספוסים כדי לא ליצור חרדה סביב העניין.

אני מקווה שהעניין יסתדר עד גיל ארבע אך אם לא – ישנם טיפולים שנמצאו כמוצלחים לעניין זה.

בהצלחה!

הי רוני,

רגרסיה בגמילה נפוצה בזמנים של שינויים והסתגלות למצב חדש. לכן, הפספוסים של ביתך מובנים על רקע הכניסה לגן. אפשר לבקש מהצוות שיקחו אותה ביוזמתם יותר פעמים לשירותים, בין הפעילויות השונות, כדי למנוע פספוסים ולהכניס אותה לשגרה של הליכה לשירותים. סביר שעם עידוד כזה, ולאחר תקופה של הסתגלות לגן המצב יחזור לקדמותו.

בהצלחה!