התנהגות קיצונית של ילד בגיל6

הי יוסי,

אני זקוקה לעוד מידע כדי לייעץ לך. איך בנך מבחינה חברתית? באיזו תכיפות מתרחשים מקרים כאלה? האם זה קורה גם בבית? האם יש עוד התנהגויות שמטרידות אותך אצלו?

אנא השב לי כדי שאוכל להמשיך ולייעץ לך. אודה אם תוכל גם לפרט עוד דוגמאות להתנהגות שמטרידה אותך.

מבחינה חברתית בסה"כ הוא נראה בסדר ולא ידוע על בעיות לי מיוחדות,לגבי תכיפות המקרים , קיצוניות כזאת אמנם לא קורה הרבה אך לעיתים הוא קצת תוקפן מילולית בתגובותיו כשלא מוצא חן בעיניו משהו , למשל הוא עלול בבית לעזוב את החדר בהפגנתיות ובכעס, מקרה קודם שזכור לי חריג הוא בשנה שעברה בגן חובה כאשר באמצע הריכוז הוא התעמת עם הגננת שלא הצליחה להרגיעו ולהמשיך בריכוז ,עד שנאלצה להתקשר אלי חסרת אונים. (למרות שזאת גננת שידועה בכך שהילדים מצייתים לה ומצליחה להשליט סדר מוחלט.)
מקווה שהצלחתי מעט לתת רקע.. ושוב תודה מראש.

קודם כל, אין מקרים רבים קיצוניים וזה כבר חיובי. נשמע שקשה לבנך להביע כעס באופן מילולי והוא בעצם מבטא כעס רב על ידי עזיבה. כדאי לשוחח איתו בזמן שהוא רגוע ולומר לו שאתה יודע שכשהוא כועס מאוד קשה לו ושהוא מראה לכם את הכעס שלו על ידי כך שהוא עוזב את המקום. תוכל לומר לו שאתה רוצה שלאט לאט הוא יתחיל ללמוד לבטא את הכעס שלו במילים. תוכל ללמד אותו זאת בכל מיני דרכים. למשל, כשאתה כועס עליו נסה לבטא זאת באותו הרגע במילים, תוכל גם לתמלל עבורו את הכעס שלו – ללכת אחריו ולומר לו שאתה מבין שהוא כועס כי לא קיבל מה שרצה, תוכל לדבר איתו אחרי שהוא נרגע ולשוחח איתו על רגשותיו ולתת להם לגיטימציה. תוכל גם להציע לו ללכת לחדרו בזמן שהוא כועס אך לכתוב את הדברים שמרגיזים אותו ואולי אפילו לתת לך לקרוא.

לסיכום, כל פעילות שתלמד אותו לבטא את הקושי והכעס במילים במקום במעשים יקדם אותו ויצור אוירה חיובית יותר בבית.

בהצלחה!