מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- יעוץ עם בת שנה ו 8 והריון מתקדםיהל08/10/2014
שלום.
אני מבקשת עזרה בבעיה עם ביתי בת השנה ו 8 חודשים. אני בהריון מתקדם, חודש שמיני. ככל שההריון התקדם ביתי נהייתה מאד דבוקה אלי, רוצה הרבה על הידיים שלי(ואני מנסה להגיד לה שהיא יודעת ללכת יפה וכו..). כשאנחנו מגיעים למשפחות שלנו היא כרבע שעה ראשונה לא עוזבת אותי, ואפילו לא מוכנה להיכנס לפעמים. כל הזמן מושכת אותי ביד לכיוון המקרר כדי שאוציא לה דברים משם והיא בכלל לא רעבה( כשעה אחרי הארוחה).. בקיצור פעולות שדורשות את תשומת הלב שלי.. מאז ראש השנה היא גם לא מוכנה להירדם אלא אם כן אני מלטפלת אותה וכשראיתי שזה נהפך להרגל הפסקתי את זה. היא כמובן הגיבה בבכי חזק והיה לה קשה.
בבקשה תייעצו לי ולבעלי מה לעשות. אני אמורה ללדת עוד מעט ואני חוששת שיהיה יותר גרוע..
תודה וחג שמח
יהל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר יעוץ עם בת שנה ו 8 והריון מתקדם - תגובה
פז שפירא10/10/2014הי יהל,
ייתכן מאוד שביתך חוששת מהלידה הצפויה ומכך שתקבל פחות תשומת לב ממך. כדאי לשוחח איתה על החששות האלה ולתת להם לגיטימציה. כדאי לחשוב מהן הפעולות שאת כן מוכנה לעשות כדי לתת לה את תשומת הלב שהיא זקוקה לה ומה נראה לך לא מתאים. תוכלי גם להגיד לה מה את מוכנה ומה לא. כך, היא תזכה ליותר תשומת לב ותרגיש קצת "תינוקת" אך את לא תרגישי שכוחותייך נגמרים. לדוגמה, תוכלי להגיד לה שאת מרימה אותה על הידיים ותספרי עד עשר ואז תורידי אותה.
מעבר לכל זאת, זיכרי שזוהי תקופה של שינוי, תקופה שיכולה להוות משבר עבור כל בני המשפחה. ביתך זקוקה לך כעת כדי להרגיש ביטחון ולהתגבר על החרדה ואותך זה כמובן מאוד מעייף. זהו מצב שיכול להימשך גם לאחר הלידה כיוון שחששותיה של ביתך במובן רב מוצדקים ואכן תצטרכי לחלק את תשומת הלב בין שני ילדייך. לכן, כדאי לזכור שאלו תגובות נורמאליות למצב של שינוי במערך המשפחתי, להיאזר בסבלנות רבה, לנסות להשקיע את המשאבים שיש לך ולחלק אותם ולדעת שזוהי תקופה לא פשוטה אך שהדברים מתייצבים כעבור זמן.
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם סובלים מחרדות?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
