לא סובל את התנהגות בת השכנה

שלום רב
יש לי קשר ידידותי טוב עם השכנה שלי. מדי יום היא בורחת אלי לכמה דקות של נחת כי רוב הזמן הבית שלה כמרקחה: בעלה ושניים מהילדים שלה נוטלים תרופות פסיכיאטריות והמשפחה למעשה מטופלת תחת קצין מבחן עקב אלימות ובעיות התנהגות.
הילדה הקטנה שלה נוהגת באופן שקשה לי לסבול: כשאני אליהם היא בקושי נותנת לי להכנס מבעד לדלת: היא זו שפותחת את הדלת כמו שוטר וחוסמת פיסית את הדלת כמפרידה ביני להוריה. עם אביה אי אפשר לדבר שום דבר: הוא מעוות כל שיחה וצועק בהיסטריה.
אם היא שמה כיבוד על השולחן, הבת קופצת על הכיבוד ומחסלת אותו: עומדת חוצצת ביני לצלחת שהוגשה ומחסלת אותה בעצמה. אני לא יכול להגיד לה מה לעשות בבית שלה. היא עומדת ליד המקרר וכל פעם מוציאה משהו אחר לאכול בהתרסה: קופצת מולי, זוללת כל דקותיים משהו אחר ומכניסה למקרר ושוב.. ורוקדת ולא מניחה לרגע ולא נחה לרגע. מוטרפת. מתערבת בשיחה, שואלת, עונה.. וזה בלתי אפשרי. אז החלטתי שאני לא בא אליהם ואם הידידה שלי רוצה לבוא אז שתבוא היא אלי כך שיהיה לי שליטה בבית שלי להציב גבולות.
אלא כשהידידה שלי מגיעה אלי, תוך דקה או שתיים מגיחה גם הבת שלה (כבת 10) וישר מתחילה בהתנהגות חזירית שאני מקבל ממנה סמירת שערות: גם פה היא עטה על הצלחת שהגשתי בה כיבוד כיאילו לא אכלה מימיה. לוחשת לאמא שלה כמעט בקול רם: אמא, אני רוצה לשתות, אמא אני רוצה לאכול.. אמא תגידי לו שיוציא לנו מזה ומזה ... אין גבול לחזירות שלה, להתנפלות שלה על כל דבר. גם פה היא מתערבת בשיחה ושואלת כל דבר. נראה שאמא שלה כיוונה אותה לשלוט בה: להפוך אותה לסוס המושך את העגלה. אני לא יכול לראות את הדברים האלה והתאפקתי ממושכות שלא לפוצץ אץ העניין כדי לא להעליב את הידידה שלי.
אבל לאט לאט התחלתי להגביל את ההגעה של הילדה: כל אימת שהגיעה, ביקשתי ממנה שתיתן לאמא שלה שקט ופרטיות כי כך או כך מדובר בעשר דקות.
אני מבין שרוב הבעיה היא אצל האמא שלא שמה לילדה גבולות ועיצבה אותה להיות ילדה שטלתנית, מורדת, ברוטלית. הבית שלהם מתנהל לפי הגחמות שלה, של ילדה קטנה שעושה בכולם ככל העולה על רוחה.
אבל בבית שלי לא מוכן לתת לה להשתלט ולעשות מה שהיא רוצה. גם לא להתנהג בחזירות ולהתנפל כיאילו לא אכלה מימיה.
איך צריך לנהוג, לדעתך ?