בן שנה לא מפסיק לבכות

הבן שלי בן שנה. מאז שהיה תינוק היה ילד לא קל, תמיד היה בוכה, צורח או מנדנד לאחר זמן קצר. פעם חשבנו שזה נובע מחוסר נוחות כלשהי: גזים, רצון לישון, שיניים. עכשיו כבר נראה לי שאולי זה שעמום או פינוק או עקשנות, אבל לא מצליחה להבין לגמרי ממה זה נובע- הרי כל התינוקות שאני רואה מסביב מצליחים לשבת בשקט ולהעסיק את עצמם בין אם בעגלה, בפארק או בבית. זו הסיבה שאנחנו לא יוצאים איתו לבילויים ומחכים שההורים ישמרו עליו. אבל גם סידורים כמו סופר, דואר או קניון ממש מעיקים. אין מה לדבר על ללכת לארועים. גם טיול נעים בפארק הופך לעתים לסיוט. גם בבית הוא "נודניק" ומתקשה לשחק לבד ולהעסיק את עצמו לאורך זמן כך שלפעמים זה מגיע למצבים של בכי והיסטריה אם לא ממהרים לתת לו את מבוקשו (שבגיל הזה אנחנו לא תמיד גם יודעים מהו). זה מאוד מתיש ומייאש, במיוחד בתקופת החגים כשכל המשפחה בבית ויש הזדמנות לצאת, לטייל ולבלות ביחד.
מהי הדרך הנכונה להתמודד עם המצב? האם יש שיטה לגרום לו להיות נינוח? האם זה נכון להתעלם מהבכי כדי ללמד אותו שכך לא משיגים דברים או שבגיל הזה זה עלול להזיק?
מאוד אשמח לתגובה של פסיכולוג/ית או איש/ת מקצוע, אבל גם לעצות מאמהות שעברו דבר דומה.