תינוק אלים בן שנה ועשרה חודשים.

הי עביר,

ייתכנו סיבות שונות להתנהגות של בנך. ראשית, הוא נמצא בגיל בו מתפתח הצורך באוטונומיה ובעצמאות ובו בזמן חלה התפתחות שכלית, המאפשרת להבין את המגבלות שלו. כלומר, הוא רוצה לעיתים קרובות להרגיש גדול ומסוגל אך מבין שהוא קטן ומאוד זקוק לעזרתך. זה לכשלעצמו יכול להוביל לתחושות של תסכול ולתוקפנות. מעבר לכך, את מתארת שינוי במסגרת בה הוא נמצא וייתכן ושינוי זה קשה לו. עולה אצלי השאלה מדוע השנה הוא לבד במשפחתון. האם ההתנהלות שם תקינה והאווירה נעימה?

כדאי להבין את מקורות המתח ולנסות להפחית את הקשיים. חשוב לתמלל את רגשותיו - לומר לו בשעת התקף זעם שהוא כועס. לצד זאת אין לאפשר אלימות כלפייך. התגובה צריכה להיות בהתאם לרמת הבנתו. במידה והיכולת המילולית שלו אינה גבוהה אפשר לומר לו שבכל פעם שירביץ את תתרחקי ממנו וכך לעשות. אפשר לומר לו שאת תתקרבי אליו שוב כאשר יירגע ולעשות זאת. כמו כן, אפשר להציע לו התנהגות אלטרנטיבית - למשל להרביץ לבובה במקום לך כאשר הוא כועס.

בהצלחה!