טובי פלד פסיכולוג ילדים ונוער
פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.
ד"ר אליהו סמואל פסיכותרפיסט ילדים ונוער
פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
בני בן שנתיים ותשעה חודשים קורא לעצמו "חתולי" מזה כחודש. הוא דבק בכך כל היום ומבקש שידברו אליו כך ולא בשמו. "תגיד לחתולי שאסור כך וכך". הוא מיילל ומבקש מאיתנו לשחק במשחקי דמיון "הצילו את חתולי " וכו'. פרט לכך מתנהג כרגיל ובאופן תקין. האם לסרב לשתף איתו פעולה מחשש שלא ברור לו ההבדל בין דמיון למציאות? איך כדאי להתיחס לכך?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
באופן כללי אני ממליצה לשחק עם הילד במשחק שהוא רוצה. יחד עם זאת, כדאי לחשוב איך את מרגישה עם המשחק. אולי זה מביך אותך לשחק בזה מחוץ לבית? אולי לא נעים לך לא להגיד כלל את שמו במהלך היום? אולי זה מעייף אותך לשחק ב"חתולי" כל היום. חשוב שתשימי גם לב לגבולות שלך ולצרכים שלך כאן ולהביא אותם לידי ביטוי. דרכים אפשריות לפשרה בעניין: להחליט שמשחקים ב"חתולי" לזמן מוגבל/רק בבית וכו'. אם את חוששת שישנו טשטוש משמעותי בין דמיון למציאות כדאי להדגיש שמדובר במשחק. למשל, כאשר הוא אומר לך להגיד לחתולי כך וכך, אפשר לומר שהוא רוצה לשחק בחתולי.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
פסיכיאטר ילדים בכיר. מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער, הפרעות קשב וריכוז, מתן ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אוטיזם, גיל ההתבגרות, הפרעות חרדה, הגיל הרך
... קרא עוד