בן 10 - שקרים ומניפולציות

בוקר טוב,

מעט רקע:

בן 10, ללא קשיים מיוחדים עד כיתה א'. בגן חובה (גיל 5), מעבר עם המשפחה לאזור גיאורגפי חדש ומעבר גן, בזמנו ללא בעיות. בכיתה א' תקופה של בעיות התנהגות, בעיקר במסגרות אחר הצהריים. לאחר תקופה של כ-9 חודשים, ההתנהגות השתפרה מאוד מחוץ לבית, בבית מול ההורים הקשיים נמשכים עד היום. לפני כשנתיים, 3-4 תקריות הקשורות לגניבת כסף מארנק אחד ההורים, כשנתפס ניסה לשקר, טופל ללא התערבות חיצונית, ולא חזר על עצמו, אבל השקרים והמניפולציות נמשכות והגעתי לרמה שאני לא מאמינה לו. לפני כחצי שנה, פרידה של ההורים, מה שכמובן הגביר את בעיות ההתנהגות, בעיקר בבית הספר (אי הכנת שיעורי בית, חוסר ריכוז בשיעורים, התחצפויות, בדיחות בקול רם), אבל גם בבית.
אתמול, מקרה מייצג: דיברתי איתו לפני היציאה לבית הספר, בטלפון מהעבודה, הבטיח שיוצא. היום התברר כי לא הלך לבית הספר, התקשר לאביו בצהריים, טען שהתיישב על הספה ונרדם, לא דיבר איתי בשום שלב, כששאלתי איך היה בביה"ס אמר שהיה בסדר.
כאמא עובדת לשני ילדים (הקטנה בת שנתיים), אני יכולה לפקח על מה שקורה בעיקר באמצעות הטלפון. הוא לא מרבה להדליק את הנייד שלו (שוכח אותו בבית - מקווה שלא בכוונה, משאיר אותו סגור וכד'), לפעמים גם לא עונה לטלפון של הבית. עשיתי איתו מספר שיחות קשות בנושא שקרים והסתרות (שהם בעצם ויתור עצמי), עכשיו עברתי לגישה חיובית ומחבקת יותר (אתה משתף, אני לא כועסת, מקשיבה ומנסה לעזור), אבל האמת בשלב זה אובדת עצות. האם זה הזמן לפנות לעזרה מקצועית? איך מחנכים ילד בגיל הזה לאחריות על עצמו, התנהלות שקופה וישרה, כדי ששוב אוכל לסמוך עליו. כל עצה, טיפ, שיטה, הפנייה לספרות מקצועית בנושא יתקבו בברהה גדולה.

יום נפלא ומוצלח לכולם,

ליהי