מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- מכה על היד - מצפוןאודי01/03/2015
היי, בני בן שנה ותשעה חודשים. הוא תמיד מוציא מהמגירה סכום ובורח וכשאני קוראת לו לבוא הוא חש משחק וממשיך לצחוק ולרוץ עד שאני תופסת אותו, פעם אחת הסברתי לו מילולית שאסור לקחת ולרוץ, פעם אחת אמרתימלו נונונו עם היד שישע שאסור והוא צוחקקקרר מבסוט. פעם נתתי לו מכה קטנה על היד והוא צוחקקק. אתמול הוא לקח סכין ופתאום רץ וצוחק ( מחכה לתגובתי כדי לברוח) ככ נבהלתי מהסכין ( זה היה בחנות) התחלתי לרוץ אחריו והואהרץ מבסוט צוחק ותפסתי אותו ונתתי לו 2 מכות קטנות על צידה של היד , החיצוני. הוא החל לבכות . קודם כל אשתף שלי בילדות הגדולה אפילו זכור לי שאימי עשתה לי את זה , בגיל 12 אפילו וזה פגע בי. אני אשתף מה אני מרגישה , אני מרגישה שנתתי מכת חינוך קטנה אבל זה סוג של זילזול בילד, ולי זה קשה מצפונית מטריד אותי דעשיתי זאת
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מכה על היד - מצפון - תגובה
פז שפירא01/03/2015הי אודי,
ענישה גופנית לילדים באמת אינה מקובלת היום ואפילו אסורה. מצד שני, אפשר להבין את הבהלה שאחזה בך ואשר גרמה לאיבוד השליטה שלך. בנוסף, אני יכולה מאוד להתחבר להרגשת האשמה שלך ולומר לך שזוהי הרגשה מאוד לא נעימה אך גם חשובה כי היא יכולה להוביל ללמידה ולתיקון.
אני מציעה קודם כל להרחיק מידו של בנך את החפצים החדים, למשל להעלותם למקום גבוה יותר. אני מציעה שלאחר שתרחיק את החפצים החדים, להמשיך ולדרוש מבנך לא לפתוח את המגירה וזאת על מנת שילמד לא לעשות זאת אך במצב שאץ תהיי רגועה יותר.
כמו כן, אני חושבת שאת יכולה, במידה ואת רוצה לדבר עם בנך ולומר לו שאת מצטערת שנתת לו מכה ביד ושעשית זאת כי נבהלת שלקח סכין חד. כך תוכלי להדגים לבנך מודל של שיחה פתוחה על דברים לא נעימים שקורים ביניכם, ללמד אותו איך מבקשים סליחה וכן אולי להרגיש יותר טוב עם עצמך.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם סובלים מחרדות?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
