עד דמעות...

מה עושים שילדים ( 9 וחצי ו8) מצליחים להביא אותי לדמעות ובריחה מהבית עד כדי תחושה של חוסר אונים ועצבים על גבול התקף לב ? בכי וצרחות בגלל שאין פיתה רק לחמניה... , ״ אין מה לאכול״ , ... ועוד ועוד מאות כאלה גוגמאות, יבבנות, בכיינות, עצבנות ואחר שעה חרטה על התנהגותם. כל פעם ילד אחר בתורו ובכל יום צרחות בבית ויבבות ועצבים ואני על סף התמוטטות עצבים! הילדה בתרפיה באומנות כבר שנתיים. נופת צופים כלפי כל העולם ועל סף הערצה . הצעיר התחיל טיפול פסיכולוגי עקב קשיים חברתיים ומופנמות. ותינוקת בת שנה וחצי שבנתיים היא האור היחיד בבית לצערי. אני ממש במצוקה כבר ! מה זה יכול להיות ??? כל הניסיונות נכשלו. גם בעלי מיואש . יש תקווה ?