ביתי המתוקה, בת 5, מרביצה רק בבית.

הי,

האם ניתן להתרחק מביתך כשהיא מרביצה? אם לא, אפשר לנסות להחזיק אותה במה שנקרא "חיבוק דב" שמטרתו לרסן ולהרגיע ולא להכאיב. מה שבעיקר חשוב הוא לדבר אחרי שהיא נרגעת - שתסביר מה הרגישה ומה הכעיס אותה. נסי לעשות זאת איתה לאחר כל פעם שהיא משתוללת וזאת על מנת שלאט לאט היא תוכל להעביר את הכעס למילים במקום למעשים. זה יהיה בהתחלה לאחר מעשה ובהמשך תוכלי לנסות ולומר לה תוך כדי דברים כמו "את כועסת". נסי גם לעשות זאת בעצמך כשאת כועסת עליה לומר לה למשל: " אני כועסת עליך על זה שאת מרביצה עכשיו".

בהצלחה!

לצערי ניסיתי את כל העצות האלו, ושום דבר לא עוזר. אנחנו מדברות מאוד על הנושאים האלו, ועדיין כשזה קורה, אין שום דבר שמרגיע אותה. לא הכרית שהיא אוהבת מאוד, לא פוך שעשינו במיוחד בשביל זה, ולא שיחות נעימות אחרי זה של התפייסות. כשהיא מרביצה היא דווקא נדבקת להרבצה ואיננה רוצה להיות באף מקום אחר, אלא להרביץ.

הי נני,

ביתך באמת אינה מצליחה לשלוט בהתנהגותה בשעת תסכול וכעס. לכן, צריך להמשיך ולהתמיד, גם אם לא רואים תוצאות מיידיות לתמלל את רגשותיה בזמן ולאחר מעשה. המשיכו ואל תתייאשו.